בקשת חדלות פירעון
כאשר אנו מדברים על חדלות פירעון, אנו בדרך כלל מתייחסים אל הנושא מתוך נקודת המבט של החייב. אנו מדברים על המצוקה הנפשית המתלווה אל החוב ועל ההליך המאפשר לו לצאת מהחוב באמצעות צו הפטר. אך חשוב לזכור שגם לנושים יש זכויות. גם לנושים מגיע לקבל את כספם בחזרה והחוק לוקח גם אותם בחשבון. לכן הפעם, במאמר זה נעסוק בנושא מנוקדת המבט של הנושים ונדבר על הסדר נושים בפשיטת רגל וזכויותיהם.
תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי
יש לציין כי במסגרת תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, נלקחו בחשבון נקודות בעייתיות הקשורות לזכויות הנושים. החוק החדש מנסה לשפר את מצבם ולהבטיח החזר כספי מרבי של החוב (במסגרת האפשרי) וחלוקה צודקת יותר. למשל החוק מעניק לנאמן סמכויות לבצע חקירת יכולות כלכליות על מנת להבטיח תשלום מרבי של החוב. החוק אף מאפשר לבית המשפט לבצע ביטול הענקות/עסקאות על מנת למנוע חלוקה לא צודקת של נכסים.
קיים חשש כי החייב יבצע פעולות מסוימות ערב בקשת חדלות פירעון, פעולות הפוגעות בזכויותיהם של חלק מהנושים. למשל החייב יכול להעביר נכסים לנושה מסוים על פי העדפותיו האישיות או כתוצאה מלחץ שהופעל עליו. פעולה שכזו אינה תואמת את עקרונות החלוקה הקבועים בחוק ופוגעת בנושים האחרים. החוק הישן אפשר לבית המפשט למתוח לאחור את נקודת הזמן שבה רואים בחייב חדל פירעון בשלושה חודשים לאחור. כמו כן החוק הישן דרש הוכחה כי הפעולה נעשתה מתוך העדפה לנושה. החוק החדש לחדלות פירעון תיקן עוולה זאת, כיום לא נדרשת הוכחה. כמו כן תקופת הזמן נמתחה לשנה לאחור.
הסדר נושים בפשיטת רגל
במסגרת תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי החוק החדש מציע אפשרות להסדרת החובות שאינו במסגרת הליך פשיטת רגל. החוק מאפשר להגיע להסדר נושים בו מסכימים על הפחתת החוב ונקבע הסדר תשלומים. מבחינת החייב יש לכך יתרון מכיוון שזה מאפשר לו להחזיר את החוב ללא הסנקציות הקשורות להליך פשיטת רגל. מבחינת הנושים היתרון הוא שמדובר בהליך קצר יותר הנמשך כחצי שנה. זאת לעומת הליך פשיטת רגל אשר עשוי להימשך עד 4 שנים.
את הבקשה להסדר נושים מגיש החייב לבית המפשט. עליו לפרט את חובותיו וכיצד הוא מתכוון לפרוע אותם. הצעת ההסדר כוללת חלק מסוים מהחוב, בהתאם ליכולותיו של החייב. בית המשפט ממנה מנהל הסדר חוב הבודק את מצב החובות מול הנושים ומנהל איתם משא ומתן. במידה והושגה הסכמה יש להציג אותה בפני בית המשפט הנותן לפשרה תוקף של צו.
זכויות הנושים בהליך חדלות פירעון
ברוב המקרים מדובר במספר נושים ולא נושה בודד. ברמת העיקרון ההתנהלות מול הנושים נעשית כמכלול, אך החוק מעניק זכות קדימה לחלק מהנושים, או אולי ממדויק יותר להגיד זכות קדימה לחובות מסוימים. למשל במקרה של חוב מזונות החוק מעניק לחוב תעדוף. אך זה אומר שישנה התנהלות נפרדת מול החוב הספציפי. החייב עובר תהליך אחד של כינוס נכסים והממונה קובע את החלוקה היחסית על פי הקריטרונים הקבועים בחוק.
חשוב לציין שגם הנושים יכולים ליזום ולהגיש בקשת חדלות פירעון לפתיחת הליך כנגד החייב. זאת כמובן בהתאם לנסיבות המפורטות בחוק.
ברמת העיקרון המטרה של הליך פשיטת רגל היא לבצע כינוס נכסים ולחלק את הכספים בצורה שווה בין הנושים. בפועל המציאות קצת יותר מורכבת. לנושים יתכן מעמד משפטי שונה. למשל ישנם נושים המחזיקים בביטחונות להחזרת החוב, כמו בנק שהעניק משכנתה והנכס הוא הערובה לתשלום החוב.
חלוקת הנכסים מתבצעת על פי שני עקרונות (גם במסגרת הסדר נושים בפשיטת רגל). העיקרון הראשון אומר שיש לחלק את הנכסים בהתאם למעמד הנושים (עם בטחונות או בלי), ובהתאם לגובה החוב. העיקרון השני מעניק עדיפות לפי דין קדימה. לצורך הדוגמה נושים בדין קדימה יכולים להיות עובדים שלא קיבלו את שכרם, תשלומי חובה לרשויות כמו תשלומי מס או אגרה עירונית. אלו נמצאים בעדיפות השנייה.
בעדיפות השלישית נמצאים נושים ללא שעבודים ובטחונות. אחריהם בני/בנות זו ולבסוף החייב עצמו. זאת למקרה שנותרו נכסים לאחר פירעון החובות.
תקנות חדלות פירעון
חייבים לכם כסף וחוששים שהחייב יקבל הפטר חובות? פנו כבר עכשיו למשרדינו (עופר מצליח עורך דין חדלות פירעון מומלץ) ונבדוק מה ניתן לעשות במסגרת תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, או הליכים משפטים אחרים על מנת לסייע לכם.
הוראות הגעה למשרדינו