חייב מוגבל באמצעים, מה המעמד אומר היום ואיך יוצאים ממנו

מה זה חייב מוגבל באמצעים

חייב מוגבל באמצעים הוא מעמד שקבוע בפרק ז׳1 של חוק ההוצאה לפועל, בסעיפים 69ג עד 69י1. הרעיון פשוט. יש חייבים שמוכנים לשלם, אבל ההכנסה שלהם קטנה מדי ביחס לחוב, ולכן גם אם ישלמו כל חודש, לא יסיימו בזמן סביר. במקום להשאיר אותם מול עיקולים, הליכי הבאה והגבלות בכל תיק בנפרד, החוק אפשר לרשם ההוצאה לפועל לקבוע שהם מוגבלים באמצעים, לפרוס להם את החוב לפי היכולת האמיתית, ובמקביל להטיל עליהם הגבלות שמונעות יצירת חובות חדשים.

ההכרזה נעשתה לפי בקשה של החייב עצמו, כשהגיש בקשה לצו תשלומים וביקש לפרוס את החוב לתקופה ארוכה מהקבוע בחוק, וגם במעמד בירור לפני רשם ההוצאה לפועל. לבקשה היה צריך לצרף הצהרה על היכולת הכלכלית וכתב ויתור על סודיות, אחרת הלשכה לא קיבלה אותה. ההכרזה עצמה ניתנה קודם כצו ביניים, ורק אחרי בדיקת יכולת נקבע אם החייב באמת מוגבל באמצעים.

חשוב להבין שזה מעמד עם שני צדדים. מצד אחד הוא הגן על החייב, כי החוב נפרס לפי היכולת וכל התיקים רוכזו במקום אחד. מצד שני הוא סימן אותו כלפי הבנקים, כלפי חברות האשראי וכלפי כל מי שבודק במרשם, וצמצם את החופש הכלכלי שלו. את נוסח הסעיפים המלא אפשר לקרוא בחוק ההוצאה לפועל באתר נבו, והמדריך הזה מפרק אותם לפי מה שחייב צריך לדעת בפועל.

מה השתנה ב-15.09.2019, ולמה זה חשוב לכם

השינוי הזה הוא הנקודה שרוב המידע ברשת מפספס. מדריכים רבים עדיין מסבירים איך מגישים בקשה להכרזה, כאילו המסלול פתוח. בפועל, המחוקק העביר את הטיפול בחייב שאינו יכול לשלם למסגרת אחת, חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח-2018, שבה יש תוכנית תשלומים, פיקוח, ובסופה אפשרות להפטר מהחובות. סעיף 69י1 קובע במפורש שמיום התחילה של החוק החדש לא יוכרז חייב כמוגבל באמצעים.

מה זה אומר לכם בפועל תלוי בשאלה אחת, האם כבר הוכרזתם לפני 15.09.2019. אם כן, ההכרזה לא התבטלה מעצמה. היא ממשיכה לחול, יחד עם ההגבלות שהוטלו עליכם, עד שרשם ההוצאה לפועל מבטל אותה בהחלטה מפורשת. אם לא, אין טעם לחפש היום טופס להכרזה, והשאלה הנכונה היא איזה מסלול מתאים לכם, צו תשלומים, איחוד תיקים, הסדר עם הזוכים או הליך חדלות פירעון.

מתי חייב הוכרז מוגבל באמצעים, תקופת הפריסה לפי סכום החוב

המבחן בחוק הוא מבחן של זמן. הרשם לא שאל אם החייב עני או עשיר, אלא כמה זמן ייקח לו לסגור את החוב בתשלומים שהוא מסוגל לעמוד בהם. החוב חושב כולל יתרת החוב, הריבית והפרשי ההצמדה עד מועד ההכרזה, ולכן חוב שנראה קטן בפתיחת התיק יכול היה לעבור את הסף אחרי כמה שנים של ריבית פיגורים.

דוגמה מספרית להמחשה בלבד, חוב של ₪60,000 נמצא במדרגה האמצעית. חייב שיכול לשלם ₪1,000 בחודש יסיים בתוך 60 חודשים, יותר מ-36, ולכן היה עומד בתנאי. חייב שיכול לשלם ₪2,000 בחודש יסיים בתוך 30 חודשים, ולא היה עומד בו.

אחרי הבקשה ניתן צו ביניים, שבו החייב התחיל לשלם את הסכום שהציע בעצמו, ורשם ההוצאה לפועל יכול היה כבר אז להטיל הגבלות. אחר כך נערכה בדיקת יכולת, על סמך המסמכים שצורפו לבקשה או בחקירת יכולת, והזוכה קיבל הזדמנות לטעון בכתב ואף לדרוש חקירה. בסוף הבדיקה ניתן צו תשלומים סופי, והרשם קבע בהחלטה מנומקת אם החייב מוגבל באמצעים או לא.

הנקודה האחרונה חשובה גם היום. אם הרשם קבע שהחייב אינו מוגבל באמצעים, סעיף 69ט מאפשר לו להשאיר את ההגבלות מצו הביניים בתוקף עד פירעון החוב, אם ראה שהחייב עלול לסכל את הפירעון. זה מצב שכיח יותר ממה שנדמה, חייבים שבטוחים שההכרזה נגמרה, אבל ההגבלות ממשיכות לחול עליהם מכוח החלטה ישנה.

ההגבלות על חייב מוגבל באמצעים

שלוש ההגבלות הראשונות נתונות לשיקול דעת. הרשם הטיל אותן, כולן או חלקן, כדי להבטיח את פירעון החוב ולמנוע חובות חדשים, ולכן אצל כל חייב התמונה שונה. יש חייבים מוגבלים באמצעים שחלה עליהם רק הגבלת חשבון, ויש כאלה שנושאים את שלושתן כבר שנים. הצעד הראשון בכל תיק הוא לבדוק באזור האישי ובהחלטות שבתיק אילו הגבלות בדיוק הוטלו, ומתי.

חלק מההגבלות האלה נוגעות ישירות לחיי היומיום, ולכן כדאי לדעת שלכל אחת יש מסלול משלה. מי שהבנק מגביל את חשבונו יכול לקרוא על ביטול הגבלה על חשבון בנק לחייבים, ומי שצריך לטוס בקרוב יכול לקרוא איך מבטלים צו עיכוב יציאה מהארץ. אצל מי שהוכרז, הבקשה מוגשת בתיק האיחוד, והיא נבחנת לפי הסיבה שבגללה הוטלה ההגבלה ולפי עמידתו בתשלומים.

איסור ייסוד חברה, ומה העונש על הפרת הגבלה

זו ההגבלה שמפתיעה הכי הרבה אנשים, כי היא לא דורשת שום החלטה נוספת. מהרגע שהוכרזתם, האיסור חל. בעל עניין, לפי ההגדרה שהחוק מאמץ מחוק ניירות ערך, הוא בין השאר מי שמחזיק חלק משמעותי מהמניות או מכהן כדירקטור או כמנהל כללי, ובתאגיד שאין לו הון מניות גם מי שחבר בו או בהנהלה שלו. ההגבלה חלה גם על פעולה יחד עם אחר או באמצעות אחר, כך שרישום חברה על שם בן משפחה כדי לעקוף את האיסור אינו פתרון.

אם השתתפתם בייסוד תאגיד או הייתם בעלי עניין בו לפני ההכרזה, הרשם רשאי לתת הוראות על הפסקת הכהונה או החברות. מנגד, החוק מבהיר שהפרת האיסור לא מבטלת את ההתאגדות עצמה או פעולות של החברה, כך שהסיכון הוא אישי, של החייב, ולא של מי שעשה עסקה עם החברה.

בפועל, בקשה לאישור צריכה להראות שהעסק לא יפגע ביכולת לפרוע את החוב, ועדיף שתראה איך הוא ישפר אותה. כשהעסק נשען על הכנסה צפויה ומתועדת, ויש תוכנית ברורה למה שיגיע לזוכים, קל יותר להסביר לרשם למה הצעד הזה משרת גם אותם ולא רק את החייב.

בדיקה חייב מוגבל באמצעים במרשם

מרשם חייבים מוגבלים באמצעים קבוע בסעיף 69ה. כשהרשם הכריז על חייב, הוא הורה לרשום את פרטיו, והרישום כולל שם, מספר זהות, כתובת, משלח יד, תאריך ההכרזה, מספר התיק שבו ניתנה וסכום החוב שחושב ביום ההכרזה. מנהל לשכת ההוצאה לפועל היה צריך להודיע לחייב על הרישום ועל תוכנו, ועל כל שינוי בו.

את מסלול הכניסה עצמו, כולל הזדהות ושחזור סיסמה, פירטנו במדריך על האזור האישי בהוצאה לפועל. ומה אם הבדיקה מראה מידע שגוי, למשל הכרזה שבוטלה אבל עדיין רשומה, או סכום חוב שאינו נכון? סעיף 69ה(ה) נותן לכם זכות לפנות למנהל לשכת ההוצאה לפועל ולבקש לתקן את המידע או למחוק אותו. אם הבקשה מתקבלת, הלשכה צריכה גם להודיע על התיקון למי שקיבל את המידע השגוי בתקופה שלפניו, ואם היא מסרבת, היא חייבת להודיע לכם על כך.

מי שעושה בדיקה חייב מוגבל באמצעים על עצמו ומגלה שהוא עדיין רשום, צריך לדעת מתי הרישום אמור להיעלם. הרישום נמחק כשהחוב נפרע או כשההכרזה בוטלה, ולפי החלטת הרשם גם מוקדם יותר, מטעמים מיוחדים. כדי לראות במקביל מה מצב החובות עצמם, עושים בדיקת חוב בהוצאה לפועל באזור האישי. מי שסיים לשלם לפני שנים ועדיין רשום, לא צריך לחכות. זו בקשה שמגישים עם אישור על סגירת התיק.

איחוד תיקים ופטור מחקירת יכולת בתיק חדש

האיחוד הוא אחד היתרונות המעשיים של המעמד. במקום לשלם לכמה זוכים, כל אחד בתיק אחר ובלשכה אחרת, יש תיק אחד ותשלום חודשי אחד שהרשם קובע, והכסף מתחלק בין הזוכים. גם צווי הבאה שניתנו לפני ההכרזה ועוד לא בוצעו, לא מבוצעים אלא במסגרת צו האיחוד, וזו הגנה של ממש מפני מעצר בגלל תיק ישן. על ההבדלים בין האיחוד הזה לבין איחוד תיקים בהוצאה לפועל במסלול הרגיל כדאי לקרוא לפני שמחליטים על צעד.

הפטור מחקירת יכולת חוסך הרבה. חייב רגיל שמקבל אזהרה על תיק חדש צריך לפעול, לשלם, להגיש בקשה לצו תשלומים או להתייצב לחקירת יכולת, אחרת הוא עלול להיחשב משתמט. מי שהוכרז פטור מההתייצבות, ולא ייחשב משתמט רק מפני שלא התייצב בתיק החדש. אבל אם הרשם עצמו הורה על זימון, החובה להתייצב חלה גם עליו.

כאן גם מתחבר הנושא של התשלום החודשי. מי שהמצב שלו השתנה מאז ההכרזה, הכנסה שירדה, ילד שנולד, מחלה, יכול לבקש לשנות את צו התשלומים בתיק האיחוד. ומי שעדיין לא נמצא בהליך מסודר ורוצה להתחיל מתשלום קבוע, יכול לקרוא איך מגישים בקשה לצו תשלומים.

מוגבל באמצעים מול חייב המשתמט, ומה הן הגבלות חייב לא מוגבל באמצעים

שני המעמדות נראים דומים מבחוץ, כי בשניהם יש עיכוב יציאה, הגבלת חשבון והגבלת כרטיס. אבל הם הפוכים במהותם. המוגבל באמצעים הגיע לרשם, הצהיר על מצבו ושיתף פעולה. המשתמט, בעיני החוק, הוא מי שיש לו יכולת ולא משלם, או שלא הוכיח שאין לו. ולכן הדרך לצאת מכל אחד מהם שונה.

חשוב לדעת שההגבלות על משתמט לא מוטלות מיד. סעיף 66ב קובע שהרשם יכול להטיל אותן כשחלפו שישה חודשים מהמצאת האזהרה והחוב עולה על ₪2,500, או כשחלפה שנה והחוב עולה על ₪500, או כשהחייב הובא לפניו והוכח שיש לו יכולת. לפני ההגבלה נשלחת התראה, ובתוך 30 יום ממנה אפשר לבקש חקירת יכולת בהוצאה לפועל. את הדרך לבקשה עצמה פירטנו במדריך על ביטול הגבלות בהוצאה לפועל.

חקירת יכולת בהוצאה לפועל, איך היא עובדת

אצל מי שביקש הכרזה, חקירת היכולת הייתה שלב בדרך לצו התשלומים הסופי, וגם היום היא הכלי המרכזי לקביעת התשלום החודשי בתיקי הוצאה לפועל. היא יכולה להתקיים על סמך תצהיר ושאלון שהחייב ממלא, ואף בלי נוכחות הזוכה, ואז הזוכה רשאי לבקש חקירה נוספת בנוכחותו. היא יכולה להתקיים בפומבי או בדלתיים סגורות, ובהסכמת החייב גם באמצעות וידאו.

מה כדאי להביא? כל מה שמוכיח את התמונה האמיתית. תלושי שכר או אישורי הכנסה, דפי חשבון, הוצאות קבועות כמו שכר דירה, מזונות וטיפולים רפואיים, ומסמכים על מצב המשפחה. כדאי לדעת גם כמה שכר מוגן מעיקול, כי החלק הזה נשאר אצל החייב מלכתחילה. חייב שמגיע מוכן, עם מסמכים מסודרים, נותן לרשם בסיס לקבוע תשלום שמתאים ליכולת שלו. חייב שלא מגיע, או מגיע בלי המסמכים שנדרש להציג, עלול להיחשב משתמט, ואז נפתחת הדרך להגבלות.

הזוכה, מצידו, משתמש בחקירת יכולת בהוצאה לפועל כדי להראות שיש לחייב יותר ממה שהוא מצהיר. הוא רשאי לבקש לזמן את החייב לחקירה גם אם כבר נחקר, אם לא הוזמן לחקירה הראשונה. לכן הכנה טובה לחקירה היא לא רק הצגת ההכנסות, אלא גם הסבר מראש לכל דבר שהזוכה עשוי לשאול עליו, רכב, חשבון משותף, העברות כספים. כאן ההבדל בין הגעה לבד לבין הגעה עם עורך דין לענייני חובות מורגש במיוחד.

ביטול הכרזה על חייב מוגבל באמצעים

לפי המידע של כל זכות, הבקשה לביטול מוגשת על גבי טופס 222, ובו מסמנים את בקשה מספר 116, הכרזה על חייב מוגבל באמצעים, ומתחתיה את האפשרות של שינוי או ביטול הכרזה קיימת. מצרפים את המסמכים שהטופס דורש, ומגישים ללשכה שבה מתנהל התיק או בדואר. חייב שיש לו תיק איחוד מגיש את הבקשה בתיק האיחוד ולא בתיק הפרטני, וחייב שמיוצג על ידי עורך דין צריך להעביר עותק מהבקשה לזוכה.

מקרה נפוץ במיוחד הוא הסדר. כשהחייב מגיע להסכם עם הזוכים על פירעון החוב, והרשם מאשר אותו, זו עילה שהחוק מזכיר במפורש לביטול ההכרזה. על הדרכים להגיע להסכם כזה כתבנו במדריך על הסדר חוב בהוצאה לפועל. כדאי לזכור שביטול ההכרזה מבטל גם את ההגנות שבאו איתה, כמו הפטור מחקירת יכולת בתיק חדש, ולכן לא תמיד נכון לבקש ביטול לפני שהחוב באמת נסגר. זו בדיוק ההחלטה שבודקים עם עורך דין לענייני הוצאה לפועל לפני שמגישים.

חייב שלא יכול לשלם היום, הליך חדלות פירעון והפטר

זה המסלול שהחליף את ההכרזה, והוא רחב ממנה. במקום להגביל חייב לשנים ארוכות בלי סוף ברור, ההליך בונה תוכנית תשלומים לתקופה מוגדרת, ובסופה החייב יכול לקבל הפטר ולהשתחרר מהחובות שנכללו בהליך. הסף שקובע לאן מגישים עמד על ₪150,000 בנוסח המקורי של החוק, והוא מתעדכן מעת לעת, ולכן את הסכום המדויק בודקים לפי הנוסח שבתוקף ביום ההגשה.

גם מי שכבר הוכרז מוגבל באמצעים לפני 2019 יכול לפנות למסלול הזה, ולמעשה זו הדרך שלו להפטר. הפטר בתוך ההוצאה לפועל, שהיה קיים בעבר למי שהוכרזו, אינו מסלול פתוח היום, והבקשה מוגשת במסגרת הליכי חדלות פירעון. על ההבדלים בין המסלולים, ועל השאלה מתי הליך מלא עדיף על הסדר, כתבנו במדריך על הליך חדלות פירעון ליחיד.

ההחלטה אם להיכנס להליך כזה היא אחת הגדולות בחיים הכלכליים של אדם. מצד אחד יש קצה, הפטר, ושחרור מהלחץ. מצד שני יש פיקוח, תשלום חודשי, ולעיתים מימוש נכסים. כדאי לבחון אותה מול כל הנתונים, ולא כתגובה לרגע של לחץ. ומה נשאר פתוח גם אחרי הפטר חלוט כדאי לבדוק מראש. כשמגיעים לשלב ההפטר עצמו, כדאי לדעת איך מגישים בקשה להפטר חובות ומה נכלל בו.

במשרד שלנו אנחנו מתחילים כל תיק כזה מאותה בדיקה, מה החובות, מי הזוכים, מה ההכנסה ומה הנכסים, ורק אחרי זה ממליצים על מסלול. לפעמים התשובה היא חדלות פירעון, ולפעמים הסדר מול הזוכים או צו תשלומים מעודכן מתאימים יותר למצב. עורך דין חדלות פירעון שמכיר גם את ההוצאה לפועל רואה את שני הצדדים ויודע לבחור ביניהם.

שאלון, מה הצעד הראשון שלכם

עו״ד עופר מצליח

בוגר משפטים (LL.B) מהמסלול האקדמי המכללה למנהל, ומגשר מוסמך מטעם המרכז לגישור נווה צדק. התמחה במשרד הררי טויסטר, וניהל את מחלקת חדלות הפירעון במשרד עו״ד רון סמוראי. טיפל במאות תיקי חדלות פירעון, ומלווה חייבים בהוצאה לפועל, באיחוד תיקים, בביטול הגבלות ובהסדרי חוב.

שאלות ותשובות על חייב מוגבל באמצעים