בקצרה: מה זה הסדר נושים ואיך הוא עובד היום
הסדר נושים, שהחוק קורא לו הסדר חוב, הוא הסכם בין חייב לבין הנושים שלו על פירעון חלקי או פריסה של החובות, שמאושר ברוב באסיפות הנושים ובבית המשפט, ומחייב גם את הנושים שהתנגדו. הוא מוסדר בחלק י׳ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ומאפשר לסגור את החובות בלי צו לפתיחת הליכים.
- מי יכול, יחיד, עצמאי או חברה, גם לפני שנפתח הליך חדלות פירעון וגם אחריו
- הקפאת הליכים, צו עיכוב הליכים זמני עוצר את הגבייה בזמן שמגבשים את ההסדר, לחברה עד ארבעה חודשים וליחיד 90 יום ומעבר להם בהארכות
- הרוב הדרוש, רוב המצביעים בכל אסיפת סוג, שמחזיקים לפחות שלושה רבעים מכוח ההצבעה שלה
- אישור באין רוב, בית המשפט יכול לאשר גם מול התנגדות, אם הנושה המתנגד לא מקבל פחות ממה שהיה מקבל בפירוק או בצו לשיקום כלכלי
- מה לא נמחק, קנסות, חוב מזונות לפי פסק דין וחובות ממעשה מרמה
- שאלון קצר בהמשך המדריך מכוון למסלול שמתאים למצב שלכם
יש רגע שבו בעל עסק או אדם פרטי מבין שהחובות כבר לא נסגרים לבד. הבנק דורש, ספקים מאיימים בתביעה, תיקים נפתחים בהוצאה לפועל, וכל נושה רץ לגבות לפני האחרים. רבים חושבים שבשלב הזה נשארו רק שתי אפשרויות, להמשיך להילחם בכל חזית בנפרד, או להיכנס להליך חדלות פירעון מלא. יש דרך שלישית, והיא לרוב שקטה ומהירה יותר, הסדר נושים. המדריך נכתב במשרד עו״ד עופר מצליח, שמלווה יחידים, עצמאים וחברות בהסדרי חוב ובהליכי חדלות פירעון כבר למעלה מ-10 שנים. הוא עובר על הסעיפים של חלק י׳ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לפי הסדר שבו הם קורים בפועל, הקפאת ההליכים, גיבוש ההצעה, ההצבעה, אישור בית המשפט, ומה קורה כשמשהו נתקע.

מה זה הסדר נושים
הסדר נושים הוא השם המקובל למה שחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח-2018, מכנה הסדר חוב. סעיף 318 לחוק מגדיר אותו כהסדר או פשרה בין חייב לבין נושיו, ולפי הצורך גם בעלי המניות שלו, בנוגע לחובותיו. ההסדר יכול לכלול מחיקה של חלק מהחוב, פריסה של היתרה לתשלומים, תשלום חד פעמי ממקור חיצוני כמו בן משפחה או משקיע, או שילוב של כל אלה. הדבר שהופך אותו לכלי משפטי ולא רק להסכם הוא סעיף 320. לפיו, הסדר שאושר ברוב הדרוש בידי הנושים ובידי בית המשפט מחייב את החייב ואת כל אחד מהנושים, גם את מי שלא הסכים לו.
זה ההבדל הגדול בינו לבין הסדרי חוב רגילים, שנחתמים מול כל נושה בנפרד. הסכם עם הבנק מחייב רק את הבנק, וספק שלא חתם יכול להמשיך לתבוע. בהסדר נושים לפי החוק, נושה אחד או שניים לא יכולים לתקוע הסדר שרוב הנושים תמכו בו, כל עוד ההסדר הוגן כלפיהם. מצד שני, החייב לא עובר את מה שעובר מי שנכנס להליך חדלות פירעון מלא, אין צו לפתיחת הליכים, אין נאמן שמנהל את נכסיו ואין תקופת תשלומים ארוכה בפיקוח.
חלק י׳ של החוק כולל את סעיפים 318 עד 327, ובתוכו סימן שלם שעוסק בצו עיכוב הליכים זמני, כלומר בהקפאת ההליכים בזמן שמגבשים את ההסדר. את נוסח הסעיפים המלא אפשר לקרוא בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי באתר נבו. המדריך מפרק אותם לפי מה שחייב צריך לדעת בכל שלב, ומפריד בין מה שחל על יחיד לבין מה שחל על חברה, כי ההבדלים ביניהם גדולים יותר ממה שנדמה.
למי הסדר נושים מתאים
השאלה הראשונה שכל נושה שואל כשהוא מקבל הצעת הסדר היא פשוטה, האם אני מקבל כאן יותר ממה שאקבל בלי ההסדר. ולכן הסדר נושים עובד כשיש לחייב משהו להציע. הכנסה קבועה שמאפשרת תשלום חודשי, עסק פעיל שממשיך לייצר הכנסות, נכס שאפשר למכור בצורה מסודרת, או אדם קרוב שמוכן להזרים סכום חד פעמי. כשאין שום מקור כזה, ההסדר הופך להצעה ריקה, והנושים יעדיפו לחכות להליך מלא.
יחיד שכיר
יש הכנסה קבועה וכמה נושים, בנק, חברות אשראי, הלוואות. הסדר יכול לחסוך את תקופת הפיקוח של הליך מלא.
עצמאי או בעל עסק
העסק עדיין פעיל ומייצר הכנסה. ההסדר מאפשר להמשיך לעבוד, והחוק מחייב להראות איך העסק יפעל בתקופת הקפאת ההליכים.
חברה בקשיים
יש פעילות שאפשר להציל, וההסדר נועד לשקם אותה ולא לפרק אותה. ההליך מתנהל בבית המשפט המחוזי.
מי שכבר בהליך
גם יחיד שכבר ניתן לגביו צו לפתיחת הליכים יכול להציע הסדר. לפי סעיף 185, אישור ההסדר מבטל את הצו.
כדאי לבדוק את ההחלטה הזו מוקדם, ולא אחרי שהנושים כבר הטילו עיקולים ופתחו תיקים בכל מקום. ככל שהחייב פונה מוקדם יותר, יש לו יותר מה להציע ויותר אמינות מול הנושים. זו בדיוק הבדיקה שכדאי לעשות עם עורך דין שמתמחה בהסדר חובות, שיודע להעריך מראש מה הנושים יקבלו בכל אחד מהמסלולים, ולכן גם מה הם עשויים לקבל.
שלוש דרכים להגיע להסדר עם הנושים
הבחירה בין הדרכים תלויה בשלושה נתונים, כמה נושים יש, האם כולם מוכנים להסכים, וכמה החובות מסתכמים. מי שיש לו נושה אחד או שניים ששניהם מוכנים לדבר, לא צריך לעבור דרך בית המשפט. מי שיש לו נושה אחד שמתנגד מתוך עיקרון, צריך את הכוח של הרוב. ומי שהחובות שלו נמוכים, יכול לעשות את כל התהליך מול רשם ההוצאה לפועל.
| הדרך | מי מאשר | את מי ההסדר מחייב | מתי היא מתאימה |
|---|---|---|---|
| הסדר בהסכמה מחוץ לבית המשפט | הצדדים עצמם | רק את הנושים שחתמו | מעט נושים, וכולם מוכנים להסכים |
| הסדר חוב לפי חלק י׳ לחוק | אסיפות הנושים ובית המשפט | את כל הנושים, גם המתנגדים | כמה נושים, וחלקם מתנגדים או לא עונים |
| הסדר תשלומים בהוצאה לפועל | הנושים ורשם ההוצאה לפועל | את הנושים שהם צד להסדר | יחיד שסך חובותיו אינו עולה על הסכום שבסעיף 186 |
את הדרך הראשונה, הסכם ישיר עם הנושים בלי מעורבות של בית משפט, פירטנו במדריך על הסדר חובות ללא חדלות פירעון. כשהחוב העיקרי הוא תיק אחד מול זוכה אחד, לפעמים מספיק לדעת איך עושים הסדר חוב בהוצאה לפועל מול אותו זוכה. ההמשך של המדריך הזה עוסק בדרך השנייה, הסדר נושים לפי החוק, ובסופו גם בדרך השלישית, כי שתיהן משתמשות באותם עקרונות של רוב והוגנות.
הקפאת הליכים, צו עיכוב הליכים זמני
הבעיה הגדולה של כל חייב שמנסה להגיע להסדר היא הזמן. בזמן שהוא מכין הצעה ומדבר עם הנושים, כל אחד מהם ממשיך לגבות. נושה שמטיל עיקול על חשבון הבנק משתק את העסק, ונושה שמגיש בקשה לפירוק הופך את כל המשא ומתן לחסר טעם. צו עיכוב ההליכים הזמני, שנקרא בשפה היומיומית הקפאת הליכים, נועד לתת לחייב שקט לתקופה מוגבלת, כדי שיוכל לבנות הסדר שמשרת את כל הנושים ולא רק את מי שהגיע ראשון.

הצו לא ניתן אוטומטית. בית המשפט בודק שיש סיכוי סביר לאישור הסדר, שהצו באמת נדרש לשם כך, ושהוא לא יפגע בנושים. הוא לא ייתן אותו אם יש חשש ממשי שהחייב פועל כדי להונות את נושיו, מבריח נכסים, או הגיש את הבקשה בחוסר תום לב. ובתקופת הצו החייב לא חופשי לעשות מה שהוא רוצה בנכסים. הוא מנוע מלמכור אותם או להוציא אותם מרשותו שלא במהלך הרגיל של העסק או של החיים, אלא באישור בית המשפט.
אצל יחיד יש לצו עוד שתי תוצאות שחשוב להכיר. לפי סעיף 319כ, הגבלות שהוטלו עליו במסגרת הליכי גבייה בטלות, אלא אם בית המשפט הורה אחרת, כך שהגבלות שהטילה ההוצאה לפועל יכולות להיעלם עם מתן הצו. ומנגד, בית המשפט יורה על עיכוב היציאה מהארץ של היחיד, אלא אם מצא שבנסיבות העניין מוצדק שלא להורות כך. מי שעובד בחו״ל או צפוי לטוס בתקופה הזו, צריך להעלות את זה כבר בבקשה.
הסדר נושים לחברה, תוכנית הפעלה וארבעה חודשים לכל היותר
לבקשה של חברה החוק דורש עבודה רצינית מראש. מעבר לפרטים שנדרשים בבקשה לצו לפתיחת הליכים, היא צריכה לכלול מתווה מוצע להסדר והתועלת שתצמח ממנו, תוכנית הפעלה שמפרטת את ההכנסות וההוצאות הצפויות בתקופת הצו, פירוט האמצעים שיממנו את הפעילות עד אישור ההסדר והסבר למה הפעילות לא תהיה גירעונית, הדוחות הכספיים המבוקרים של השנה הקודמת אם יש כאלה, ועמדות הנושים אם הן ידועות. כל העובדות מאומתות בתצהיר.
| שלב | מה החוק קובע לחברה | הסעיף |
|---|---|---|
| המצאה ופרסום | עותק לממונה ולנושים המהותיים, והממונה מפרסם הודעה באתר משרד המשפטים | 319ה |
| התנגדות | מי שעלול להיפגע יכול להתנגד בתוך 14 ימים מהפרסום | 319ו |
| תקופה ראשונה | עד 45 ימים | 319ז(ג)(1) |
| הארכות | עד 45 ימים נוספים במצטבר | 319ז(ג)(2) |
| הארכה אחרונה | פעם אחת, עד 30 ימים, בהסכמת רוב הנושים שמחזיקים ברוב ערך החובות | 319ז(ג)(3) |
| הפעלת החברה | לפי תוכנית ההפעלה, בלי עסקה חריגה או חלוקה בלי אישור בית המשפט | 319יא |
נושה מהותי, לפי החוק, הוא נושה מובטח, או נושה שהחוב אליו עולה על ₪75,000 או על 10% מהחובות הלא מובטחים, הנמוך מביניהם. ההגדרה הזו חשובה כבר בשלב ההגשה, כי לנושים האלה החברה חייבת לשלוח עותק מהבקשה, ומהם בדרך כלל יגיעו ההתנגדויות. בתקופת הצו החברה מופעלת רק כדי להמשיך להתקיים כעסק פעיל עד שיגובש ההסדר. בית המשפט יכול להתיר לה ליטול אשראי חדש למימון הפעילות, ולפי סעיף 319יא, הסכומים לפירעון אשראי כזה מקבלים מעמד של הוצאות הליכי חדלות פירעון, אלא אם בית המשפט הורה אחרת.
ארבעה חודשים הם תקופה קצרה מאוד לחברה עם עשרות נושים. לכן ההחלטה מתי להגיש בקשה להסדר נושים, ואחרי כמה עבודה מוקדמת, היא אחת הקריטיות בתיק. חברה שמגיעה לבית המשפט בלי מתווה סביר תגלה שהזמן נגמר לפני שההצעה מוכנה, ואז העסק עלול להגיע לאותה נקודה שממנה ניסה לברוח. על החלופות, כולל צו לשיקום כלכלי ופירוק, כתבנו במדריך על חדלות פירעון של חברה.
החברה בקשיים והנושים כבר לוחצים
ארבעה חודשים של הקפאת הליכים נגמרים מהר. נעבור איתכם על רשימת הנושים, על תזרים המזומנים ועל מה אפשר להציע, ונבנה בקשה שמגיעה לבית המשפט מוכנה.
הסדר נושים ליחיד, 90 ימים ומנהל הסדר
בקשה להסדר נושים של יחיד כוללת מתווה מוצע להסדר והתועלת שלו, את המסמכים שנדרשים בבקשה לצו לפתיחת הליכים לפי סעיף 104(ב), ותצהיר. יחיד שמנהל עסק מצרף גם תוכנית הפעלה, ובית המשפט בודק אצלו גם שהעסק לא יפגע בנושים בתקופת הצו ושיש לו מקורות למימון הפעילות. ההבדל המעשי הגדול מול חברה הוא מנהל ההסדר. אצל יחיד, מנהל ההסדר מתמנה כבר עם מתן הצו, והוא זה שמניע את התהליך.
מתן הצו ומינוי מנהל ההסדר
בית המשפט נותן את הצו וממנה מנהל הסדר. מכאן היחיד חייב לפעול מיד לגיבוש ההסדר ולשתף איתו פעולה.
פגישה בתוך 7 ימים
מנהל ההסדר מזמן את היחיד לפגישה בתוך שבעה ימים ממתן הצו, ועובר איתו על החובות, ההכנסות וההצעה.
ישיבה עם הנושים בתוך 30 ימים
ההזמנה נשלחת לפחות שבעה ימים מראש. אפשר לקיים את הישיבה גם באמצעים אלקטרוניים.
הסכמה מלאה או אסיפות סוג
אם כל הנושים שהם צד להסדר הסכימו, ההסדר מוגש ישר לאישור בית המשפט. אם לא, מבקשים להביא אותו לאישור הנושים באסיפות סוג.
שכר מנהל ההסדר קבוע בחוק ומשולם מנכסי היחיד. לפי סעיף 319כג, הוא עומד על ₪3,500 בתוספת מע״מ, שכוללים הוצאות, על הפגישה, הישיבה וכל העבודה עד כינוס אסיפות הסוג, ועוד ₪1,000 בתוספת מע״מ אחרי כינוס האסיפות. אם ההסדר אושר ובית המשפט ממנה את מנהל ההסדר גם ליישום שלו, השכר נקבע לפי תקנות, ואם הביצוע הושלם, הוא לא יפחת מ-₪9,000 בתוספת מע״מ, בניכוי מה ששולם קודם. בית המשפט רשאי להקטין או להגדיל אותו, מנימוקים שיירשמו. מי שבונה הצעה צריך לכלול את הסכומים האלה בחישוב מההתחלה.
בתקופת הצו היחיד לא מתקשר בעסקה שכרוכה בקבלת אשראי בלי אישור בית המשפט, לא מבצע עסקאות בנכסיו מחוץ להתנהלות כלכלית שוטפת וסבירה, ומדווח לממונה ולמנהל ההסדר על כל שינוי מהותי במצבו. בית המשפט יבטל את הצו אם השתכנע שאין סיכוי סביר לגבש הסדר ולאשר אותו בתקופה, או שאחד התנאים למתן הצו חדל להתקיים. מי שההסדר לא מתאים לו, יכול לקרוא על הליך חדלות פירעון ליחיד ולהשוות.
איזה רוב צריך, אסיפות סוג וכוח הצבעה
הנושים לא מצביעים כקבוצה אחת, וכל סוג של נושים מקבל אסיפת נושים משלו. לפי סעיף 323, ההצבעה נערכת באסיפות נפרדות לכל סוג של נושים, כמו נושים מובטחים, נושים בדין קדימה ונושים רגילים, בדרך שבית המשפט מורה. בית המשפט מכריע בזכות של כל נושה להצביע וקובע את כוח ההצבעה שלו לפי שיעור החוב, והוא רשאי להורות שההליך הזה יתקיים לפני מנהל הסדר. החלוקה לסוגים חשובה, כי נושה מובטח עם שעבוד על נכס נמצא במצב אחר לגמרי מספק שאין לו שום בטוחה, ולא נכון שאחד יכריע בשביל השני.

שני המבחנים צריכים להתקיים יחד, וזה מה שמבלבל רבים. דוגמה להמחשה בלבד, באסיפה של נושים רגילים הצביעו ארבעה נושים, וכוח ההצבעה הכולל שלהם הוא ₪400,000. אם שלושה נושים קטנים שמחזיקים יחד ₪100,000 תמכו, יש רוב במספר אבל רק רבע מהחוב, וההסדר לא עבר באסיפה הזו. אם נושה אחד גדול שמחזיק ₪310,000 תמך לבדו, יש יותר משלושה רבעים מהחוב אבל אין רוב במספר. הוא עובר רק כשרוב הנושים, שמחזיקים יחד לפחות ₪300,000, תומכים.
| מצב באסיפת הסוג | רוב במספר המצביעים | שלושה רבעים מכוח ההצבעה | התוצאה |
|---|---|---|---|
| רוב הנושים הקטנים תמכו, הגדול התנגד | כן | לא | לא אושר באסיפה |
| רק הנושה הגדול תמך | לא | כן | לא אושר באסיפה |
| הגדול ועוד שניים תמכו | כן | כן | אושר באסיפה |
ליחיד שסך חובותיו אינו עולה על ₪150,000 החוק מקל בשתי נקודות. לפי סעיף 319כז, כוח ההצבעה נקבע לפי רשימת החובות שהגיש היחיד עצמו, ונושה שחולק עליה יכול להגיש תביעת חוב. ונושים שלא השתתפו באסיפות נחשבים כתומכים בהסדר, אם מנהל ההסדר אישר שהבקשה הומצאה לכולם ושהם הוזמנו, ובזימון צוין שמי שלא יתנגד ייחשב תומך. זה פותר בעיה נפוצה מאוד, נושים שפשוט לא עונים.
אישור בית המשפט באין רוב, מבחן התמורה
זו האפשרות שהופכת את הסדר הנושים לכלי חזק. סעיף 87, שחל על הסדר חוב דרך סעיף 324, מאפשר לבית המשפט לאשר את ההצעה למרות אסיפה מתנגדת, ובמידת הצורך על סמך הערכת שווי של מומחה. המבחן אינו אם הנושה המתנגד מרוצה, אלא אם הוא מקבל לפחות את מה שהיה מקבל בתרחיש החלופי. ואצל חברה, ההצעה גם לא יכולה להבטיח תמורה כלשהי לבעלי המניות על חשבון אסיפה שהתנגדה.
אצל יחיד יש עוד שני כללים חשובים. בית המשפט רשאי להתנות את האישור בהכשרה להתנהלות כלכלית נכונה, אם הנסיבות שהובילו לבקשה מצביעות על כך שזה יסייע לשיקום. ונכסים שאינם חלק מקופת הנשייה, וזכות בנכס שחלה עליה הגנה על בית המגורים לפי סעיף 229, לא ייחשבו כתמורה שההסדר מבטיח לחייב. כלומר, מי שמציע הסדר ושומר את דירת המגורים לא ייפסל רק בגלל זה, כל עוד ההגנה הזו הייתה חלה עליו גם בהליך מלא.
בפועל, כל הצעת הסדר רצינית נבנית מהסוף להתחלה. קודם מעריכים מה כל סוג של נושים היה מקבל אם החייב היה נכנס להליך חדלות פירעון, או אם החברה הייתה מתפרקת, ורק אחר כך קובעים מה להציע, כך שכל סוג יקבל יותר מזה. נושה שמבין שההצעה עדיפה לו על החלופה, נוטה לתמוך גם אם הוא לא אוהב אותה. על מה שנושים מקבלים בפועל בתרחיש הפירוק כתבנו במדריך מה קורה בפירוק חברה עם חובות.
נושה אחד מתנגד וכל השאר מסכימים
התנגדות של נושה אחד לא תמיד סוגרת את הדלת. נבדוק איתכם איך מתחלקים הנושים לאסיפות, מה כל אחד היה מקבל בחלופה, והאם ההצעה עומדת במבחן שבו בית המשפט מאשר גם מול התנגדות.
חובות שלא נמחקים בהסדר, ומה עם הערבים
הרשימה הזו חשובה כבר בשלב תכנון ההצעה. חייב שחלק משמעותי מהחוב שלו הוא חוב מזונות או קנסות, צריך לדעת מראש שההסדר לא ימחק אותם, ושהם ימשיכו לחול עליו גם אחרי שכל השאר נסגר. ההסדר יכול לפרוס את המחויבויות האחרות כך שיישאר מקום לתשלומים האלה, אבל לא לגרום להם להיעלם.
לפני שמציעים הסדר, בודקים את מצב הערבים
החוק לא מבטיח שהסדר שאושר משחרר את מי שערב לחובות של החייב. מה קורה לערב תלוי בסוג הערבות, בהוראות חוק הערבות ובנוסח המדויק של ההסדר. מי שיש לו בני משפחה או שותפים שחתמו כערבים, צריך לבחון את השאלה הזו לפני שההצעה נשלחת לנושים, ולא אחרי שאושרה.
נקודה נוספת שכדאי לזכור היא הנושים המובטחים. בנק שיש לו שעבוד על דירה או על ציוד של העסק נמצא בעמדה חזקה, והחוק שומר על זכויות הפירעון המיוחדות שלו גם בתקופת הקפאת ההליכים. לכן הצעה שמתעלמת ממנו לא תחזיק. כשהנושה העיקרי הוא בנק, ההסדר נבנה לרוב סביב מה שהבנק מוכן לקבל, ורק אחר כך סביב שאר הנושים, ולפעמים נכון לשלב הסדר נושים עם הסדר חובות מול הבנקים שנחתם במקביל.
הסדר תשלומים בהוצאה לפועל לחובות נמוכים
זה מסלול נפרד מהסדר החוב של חלק י׳, אבל הרעיון שלו דומה. לפי סעיף 187, אפשר לפתוח אותו בבקשה לרשם ההוצאה לפועל כשסך החובות עולה על ₪58,974.37, או בהודעה לרשם על כך שאין ביכולת החייב לשלם את החוב הפסוק. גם כשהחובות נמוכים מהסכום הזה, הרשם רשאי לתת צו מטעמים מיוחדים. נציג הרשם מנהל את הישיבה, מסביר לצדדים את זכויותיהם, ומנסה לגבש הסדר. אם כל הנושים שהם צד להסדר הסכימו, ההסדר מחייב, והרשם משהה את תיקי ההוצאה לפועל או סוגר אותם.
אם לא כולם הסכימו, החייב הסכים להסדר וההסדר לא חל על חובות מובטחים, הוא עובר לאסיפת נושים לפני רשם ההוצאה לפועל, שרשאי לערוך בה חקירת יכולת. כאן כלל הרוב שונה מעט. לפי סעיף 195, צריך שירוב המצביעים מבין הנושים בחובות הוצאה לפועל, שמחזיקים יחד שלושה רבעים לפחות מהחובות האלה, יתמכו, וכל הנושים שהחובות שלהם אינם חובות הוצאה לפועל יתמכו גם הם. הרשם לא יאשר הסדר אם הנושה שלא תמך מקבל פחות ממה שהיה מקבל בצו לשיקום כלכלי.
הסכומים האלה מתעדכנים מעת לעת. בנוסח המקורי של החוק הסף עמד על ₪150,000, וחלק מהמידע ברשת עדיין מציג אותו כך, ולכן את הסכום המדויק בודקים לפי הנוסח שבתוקף ביום ההגשה. וגם מי שנמצא במסלול הזה לא מאבד את הזכות להציע הסדר חוב לפי חלק י׳, כפי שסעיף 198 קובע במפורש.
החובות הצטברו ועדיין לא ברור איזה מסלול מתאים
הסדר לפי חלק י׳, הסדר תשלומים מול רשם ההוצאה לפועל או הסכם ישיר עם הנושים. נעבור איתכם על סך החובות, על סוגי הנושים ועל מה שאפשר להציע, ונבחר את הדרך שמתאימה למצב שלכם.
הסדר אחרי צו לפתיחת הליכים, ומה קורה אם ההסדר לא אושר
הדלת להסדר לא נסגרת כשנפתח הליך. יש חייבים שנכנסים להליך חדלות פירעון, ותוך כדי מגלים שבן משפחה מוכן לעזור, שעסק התאושש, או שנכס נמכר במחיר טוב. במצב כזה אפשר להציע לנושים הסדר שיסגור את ההליך מוקדם. עם האישור הצו מתבטל, אבל פעולות שנעשו כדין לפני הביטול, כמו מכירה או תשלום, נשארות בתוקף.
הכיוון ההפוך חשוב לא פחות. הסדר שלא עבר אינו סוף הדרך. לפי סעיף 319כח, אם הצו פקע או בוטל וניתן אחריו צו לפתיחת הליכים, בעקבות בקשה שהוגשה לפני כן, החוק קובע כללים מיוחדים לעניין המועדים בהליך. מי שמגיע לשם יעבור את המסלול המלא, ובסופו אפשר לקבל הפטר. מי שרוצה להבין את השלב האחרון הזה מראש יכול לקרוא איך מקבלים הפטר חובות בסוף ההליך.

חשוב גם לזכור שהמנגנון כולו חדש יחסית. החוק החדש לחדלות פירעון נכנס לתוקף ב-15.09.2019, וסימן צו עיכוב ההליכים הזמני עבר שינויים מאז. בנוסח החוק היום המנגנון הזה הוא חלק קבוע מחלק י׳, ולכן כל בקשה נבנית לפי הנוסח שבתוקף ביום ההגשה, ולא לפי מדריכים ישנים שמתארים את הליך פשיטת הרגל או את ההסדרים שהיו בחוק החברות.
במשרד שלנו אנחנו מתחילים כל תיק כזה מאותה בדיקה, מי הנושים, כמה כל אחד מהם היה מקבל בהליך מלא, מה ההכנסה ומה הנכסים, ורק אחר כך ממליצים על מסלול. לפעמים התשובה היא הסדר נושים, ולפעמים הסכם פשוט עם שני נושים או הליך חדלות פירעון מתאימים יותר. עורך דין לשיקום כלכלי שמכיר את כל המסלולים יודע לבחור ביניהם לפני שהזמן מתחיל לרוץ. ומי שמחפש עורך דין לענייני חובות יכול לפנות למשרד גם כשעוד לא ברור באיזה מסלול מדובר.
שאלון, איזה מסלול מתאים לכם
שאלון קצר, איפה אתם עומדים מול הנושים
בחרו את המשפט שהכי מתאר את המצב, ותקבלו את הצעד הראשון שמתאים לו
בודקים צו עיכוב הליכים זמני לחברה
מכינים מתווה, תוכנית הפעלה ומקורות מימון לפני ההגשה, כי ההקפאה לחברה מוגבלת לארבעה חודשים לכל היותר.
בונים הצעה מול החלופה של צו לשיקום כלכלי
מעריכים מה כל נושה היה מקבל בהליך מלא, ומציעים יותר מזה. בקשה לצו עיכוב הליכים זמני עוצרת את הגבייה בזמן הגיבוש.
בודקים את מסלול ההוצאה לפועל
אם סך החובות נמוך מהסכום שבסעיף 186, ההליך מתנהל מול רשם ייעודי ומתחיל בישיבה לגיבוש הסדר תשלומים.
מציעים הסדר שמבטל את הצו
לפי סעיף 185 אפשר להציע הסדר גם אחרי הצו, ואישורו מבטל אותו. בודקים שההצעה עדיפה לנושים על המשך ההליך.
משווים את ההצעה למה שהייתם מקבלים בלעדיה
בודקים לאיזה סוג נושים אתם שייכים, מה כוח ההצבעה שלכם, ומה הייתם מקבלים בפירוק או בצו לשיקום כלכלי.
עו״ד עופר מצליח
בוגר משפטים (LL.B) מהמסלול האקדמי המכללה למנהל, ומגשר מוסמך מטעם המרכז לגישור נווה צדק. התמחה במשרד הררי טויסטר, וניהל את מחלקת חדלות הפירעון במשרד עו״ד רון סמוראי. טיפל במאות תיקי חדלות פירעון, ומלווה יחידים, עצמאים וחברות בהסדרי חוב, בהסדרי נושים ובהליכי חדלות פירעון.
שאלות ותשובות על הסדר נושים
מה זה הסדר נושים
על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ההסדר מוגדר בסעיף 318 ומוסדר בחלק י׳ לחוק, בסעיפים 318 עד 327. לפי סעיף 320, הסדר שאושר ברוב הדרוש ובידי בית המשפט מחייב את החייב ואת כל אחד מהנושים. ההבדל מהסכם רגיל עם נושה אחד הוא בדיוק זה, נושה שלא חתם אינו יכול להמשיך לגבות בנפרד. ההסדר מאושר כשבכל אסיפת סוג תומכים בו רוב המצביעים, שמחזיקים יחד לפחות 75% מכוח ההצבעה. ההסדר יכול לכלול מחיקה של חלק מהחוב, פריסה של היתרה או תשלום חד פעמי ממקור חיצוני.
איך עושים הסדר נושים בלי חדלות פירעון
על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, בקשה להסדר נושים מוגשת לפי סעיף 321 ומפרטת את ההסדר המוצע ואת התועלת שתצמח ממנו, ועותק ממנה נשלח לממונה על הליכי חדלות פירעון. בית המשפט מורה על הבאת ההסדר לאישור הנושים באסיפות סוג. כדי לעצור את הגבייה בזמן הגיבוש, אפשר לבקש גם צו עיכוב הליכים זמני. ליחיד שסך חובותיו אינו עולה על ₪150,000 החוק מקל בהצבעה, לפי סעיף 319כז. מי שיש לו מעט נושים שכולם מוכנים להסכים יכול להסתפק בהסכם ישיר איתם, שמחייב רק את מי שחתם.
איזה רוב צריך כדי לאשר הסדר נושים
על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הכלל נקבע בסעיף 85, שחל על הסדר חוב דרך סעיף 324. כל סוג של נושים מצביע באסיפת נושים נפרדת, לפי סעיף 323, ובית המשפט קובע את כוח ההצבעה של כל נושה לפי שיעור החוב. שני המבחנים צריכים להתקיים יחד, רוב במספר ורוב של שלושה רבעים מהחוב. אחרי ההצבעה ההסדר עדיין צריך את אישור בית המשפט, שבודק גם את הוגנות ההליך.
האם בית המשפט יכול לאשר הסדר נושים למרות התנגדות
על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הסמכות חלה על אסיפה שלא הגיעה לרוב המצביעים או ל-75% מכוח ההצבעה. היא נקבעה בסעיף 87, שחל על הסדר חוב דרך סעיף 324. אצל חברה, ההשוואה היא מול מה שהנושה היה מקבל בפירוק. אצל יחיד, לפי סעיף 324(ב), ההשוואה היא מול מה שהיה מקבל אילו ניתן לגבי היחיד צו לשיקום כלכלי. בית המשפט רשאי להיעזר בהערכת שווי של מומחה. לכן הצעה רצינית נבנית קודם מהערכה של התרחיש החלופי, ורק אחר כך קובעים מה להציע.
מה זה צו עיכוב הליכים זמני
על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הצו מוסדר בסימן שבחלק י׳ לחוק, מסעיף 319ג ואילך. הוא ניתן רק אם יש סיכוי סביר לאישור הסדר, אם הוא לא יפגע בנושים, ובתנאי שלא ניתן צו כזה בעניין החייב ב-12 החודשים שלפני הבקשה. בית המשפט לא ייתן אותו אם יש חשש ממשי למרמה, להברחת נכסים או לחוסר תום לב. אצל חברה, עותק מהבקשה נשלח גם לנושים מהותיים, כמו נושה שהחוב אליו עולה על ₪75,000 או על 10% מהחובות הלא מובטחים, הנמוך מביניהם. בתקופת הצו החייב מנוע מלמכור נכסים שלא במהלך הרגיל, אלא באישור בית המשפט.
כמה זמן נמשכת הקפאת הליכים בהסדר נושים
על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, המשכים לחברה קבועים בסעיף 319ז(ג), וההארכה האחרונה דורשת את הסכמת רוב הנושים שהם צד להסדר ומחזיקים ברוב ערך החובות, כלומר ביותר מ-50% מהם. המשכים ליחיד קבועים בסעיף 319יט(ג), והארכה מעבר ל-45 הימים הנוספים ניתנת רק אם בית המשפט שוכנע, בשים לב לעמדת הנושים, שיש טעמים מיוחדים וסיכוי סביר להשלים את אישור ההסדר. כל הארכה ניתנת אחרי שהצדדים הביעו עמדה.
אילו חובות לא נמחקים בהסדר נושים
על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, החובות האלה נשארים גם אחרי שההסדר אושר. לדוגמה, אם 30% מהחובות של חייב הם קנסות ומזונות, ההסדר יכול להפחית רק את 70% הנותרים, ולכן חייב שחלק משמעותי מהחוב שלו הוא מהסוג הזה צריך לתכנן את ההצעה כך שיישאר מקום לתשלומם. סעיף 325 גם אוסר לכלול בהסדר תנאי שלפיו הוא יאושר כתוכנית לשיקום כלכלי או כצו לשיקום כלכלי. מה קורה לערבים לחובות תלוי בסוג הערבות, בחוק הערבות ובנוסח ההסדר, וכדאי לבדוק את זה לפני שההצעה נשלחת לנושים.
מה ההבדל בין הסדר נושים ליחיד לבין הסדר נושים לחברה
על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, יש הבדלים נוספים. אצל יחיד, הגבלות שהוטלו בהליכי גבייה בטלות עם הצו אלא אם בית המשפט הורה אחרת, ובית המשפט יורה על עיכוב יציאה מהארץ אלא אם מצא שמוצדק שלא לעשות כך. אצל חברה, נושים מהותיים, למשל נושה שהחוב אליו עולה על ₪75,000, מקבלים עותק מהבקשה, והממונה מפרסם הודעה באתר משרד המשפטים. גם מבחן התמורה שונה, לחברה מול פירוק וליחיד מול צו לשיקום כלכלי.
כמה עולה מנהל הסדר בהסדר נושים ליחיד
על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אם ההסדר אושר ובית המשפט ממנה את אותו מנהל הסדר גם ליישום ההסדר, השכר נקבע לפי תקנות. אם הביצוע הושלם, השכר לא יפחת מ-₪9,000 בתוספת מע״מ, בניכוי מה ששולם קודם, ובית המשפט רשאי להקטין אותו או להגדיל אותו מנימוקים שיירשמו. הסכומים כוללים הוצאות. מי שבונה הצעת הסדר צריך לכלול אותם בחישוב כבר בשלב הראשון.
מה קורה אם הנושים דוחים את הצעת ההסדר
על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, סעיף 319כח קובע כללים למעבר להליכי חדלות פירעון, כשצו עיכוב ההליכים פקע או בוטל וניתן אחריו צו לפתיחת הליכים בעקבות בקשה שהוגשה לפני כן. גם מי שנכנס להליך לא מאבד את הזכות להציע הסדר בהמשך. לפי סעיף 185, יחיד שכבר ניתן לגביו צו לפתיחת הליכים יכול להציע הסדר חוב, ואישורו מבטל את הצו. ויחיד שסך חובותיו אינו עולה על ₪176,923.12, הסכום שבסעיף 186 בנוסח החוק היום, יכול לנסות להגיע להסדר תשלומים מול רשם ההוצאה לפועל. לכן דחייה ראשונה אינה בהכרח סוף הדרך.
שוקלים הסדר נושים, בואו נבדוק מה אפשר להציע
הסדר נושים טוב נבנה מהמספרים, מי הנושים, כמה כל אחד היה מקבל בלי ההסדר, ומה אתם יכולים להציע באמת. במשרד עו״ד עופר מצליח נעבור איתכם על החובות, על ההכנסות ועל הנכסים, ונבנה את הצעד הנכון, הסכם ישיר עם הנושים, הסדר חוב לפי החוק או הליך חדלות פירעון. אנחנו זמינים בימים ראשון עד חמישי בין 08:30 ל-19:30, וביום שישי בין 08:00 ל-12:00.







