בקצרה: מתי ערב חייב לשלם ומה מגן עליו
חוק הערבות קובע מתי מי שחתם כערב להלוואה של אדם אחר חייב לשלם, כמה, ובאיזה סדר הנושה צריך לפעול. ההגנות תלויות בשאלה מי אתם בעיני החוק, ערב רגיל, ערב יחיד או ערב מוגן.
- ערב רגיל, ככלל הנושה חייב לדרוש קודם מהחייב, ורק אחר כך לפנות אליכם
- ערב יחיד להלוואה מבנק או מגוף שנותן הלוואות, ערב רק לסכום שנקוב בחוזה הערבות
- ערב מוגן, אי אפשר לתבוע אותו לפני פסק דין נגד החייב ואישור של רשם ההוצאה לפועל שמוצו ההליכים
- 90 יום יש לנושה להודיע לערב יחיד שהחייב לא שילם, ואם לא הודיע הערב מופטר כדי הנזק
- 15 יום לפחות לפני פירעון מוקדם של הלוואה, הנושה חייב להודיע לערב יחיד
- שאלון קצר בהמשך המדריך עוזר לזהות איזה ערב אתם ומה הצעד הראשון
חתמתם פעם כערבים להלוואה של חבר, של אח או של עובד, ועכשיו מגיע מכתב מהבנק שדורש מכם לשלם. זו אחת התחושות הקשות ביותר שיש, החוב לא שלכם, הכסף לא הגיע אליכם, ובכל זאת אתם אלה שמקבלים את הדרישה. החדשות הטובות הן שהחוק הישראלי לא משאיר את הערב בלי הגנה. חוק הערבות, התשכ״ז-1967, קובע כללים ברורים על הסדר שבו נושה צריך לפעול, על המידע שהוא היה חייב למסור לכם לפני החתימה ועל ההודעות שהיה צריך לשלוח אחריה. מכאן שלא פעם יש לערב טענות של ממש, ולעיתים עד כדי פטור מלא. המדריך נכתב במשרד עו״ד עופר מצליח, שמלווה חייבים וערבים בהוצאה לפועל, בחובות לבנקים ובחדלות פירעון כבר למעלה מ-10 שנים, והוא עובר על כל ההגנות לפי סדר הדברים, מהרגע שחתמתם ועד שהנושה דורש לשלם.
חוק הערבות, מה הוא קובע ועל מי הוא חל
ערבות, כך מגדיר אותה סעיף 1 לחוק הערבות, היא התחייבות של אדם לקיים חיוב של אדם אחר כלפי אדם שלישי. בשפה פשוטה, יש חייב שלקח הלוואה או התחייב לשלם, יש נושה שמגיע לו הכסף, ויש ערב שאמר לנושה מראש, אם החייב לא ישלם, אני אשלם. הערבות יכולה להיות לחיוב כולו או לחלק ממנו, לחיוב קיים או לחיוב שעוד ייווצר, ובסכום קצוב או בלי סכום. מהרגע שהיא נחתמה, הנושה רואה בערב מקור תשלום נוסף, וזה בדיוק מה שהופך אותה למסוכנת.
חוק הערבות בנוי משני חלקים. החלק הראשון חל על כל ערב, והוא קובע כללים בסיסיים, למשל שהערב אינו חייב יותר מהחייב עצמו, שכל טענה שיש לחייב כלפי הנושה עומדת גם לערב, ושאם התביעה נגד החייב התיישנה, מתיישנת גם התביעה נגד הערב. החלק השני, שנוסף לחוק בשנות התשעים, מעניק הגנות מורחבות לערב פרטי שחתם לטובת מי שנותן הלוואות במהלך עסקיו הרגיל, כמו בנק או חברת אשראי. ההגנות האלה הן לב העניין לכל מי שחתם כערב להלוואה בבנק או בחברת אשראי.
חשוב לדעת גם מה החוק לא עושה. הוא לא מבטל ערבות רק מפני שהערב לא קרא את החוזה, ונקודת המוצא היא שמי שחתם הסכים למה שכתוב. מה שהוא כן עושה הוא להטיל חובות על הנושה, ולקבוע שאם הנושה לא מילא אותן, אחריות הערב מצטמצמת ולעיתים נמחקת. לכן השאלה הנכונה אחרי מכתב דרישה אינה האם חתמתי, אלא האם הנושה עשה את מה שהחוק דרש ממנו. מושג הערבות עצמו מוסבר גם בערך ערבות בוויקיפדיה, אבל ההגנות המעשיות נמצאות בסעיפי החוק עצמם, ועליהן המדריך הזה.
ערב רגיל, ערב יחיד וערב מוגן, איך יודעים מי אתם
ההגדרות יושבות בסעיף 19 לחוק הערבות, וכדאי לעבור עליהן לפי הסדר, כי כל תנאי מוציא קבוצה אחרת. הראשון, הערב צריך להיות אדם ולא חברה. השני, הוא לא יכול להיות בן הזוג של החייב או השותף שלו, בשותפות רשומה או לא רשומה. השלישי, כשהחייב הוא חברה, מי שהוא בעל עניין בחברה, למשל בעל מניות משמעותי או דירקטור, לא נחשב ערב יחיד. ערבות של בעל חברה לחובות החברה היא נושא נפרד, ועליו נכתב המדריך על ערבות אישית בפירוק חברה. הרביעי, הנושה צריך להיות מי שנותן הלוואות במהלך עסקיו הרגיל, גם אם זה לא העיסוק העיקרי שלו.
מי שעומד בכל התנאים הוא ערב יחיד. ואם בחוזה הערבות שלו נקוב סכום שלא עולה על התקרה שבחוק, הוא גם ערב מוגן. הטבלה מסכמת את ההבדלים העיקריים בין שלושת הסוגים.
| סוג הערב | מי הוא | מתי הנושה יכול לפנות אליו | הגנה מרכזית |
|---|---|---|---|
| ערב רגיל | בן זוג או שותף של החייב, בעל עניין בחברה שלווה, או ערב לנושה שאינו גוף מלווה | אחרי שדרש קודם מהחייב, למעט חריגים | לא חייב יותר מהחייב, וכל טענת החייב עומדת גם לו |
| ערב יחיד | אדם פרטי שחתם לבנק או לגוף שנותן הלוואות, ואינו מקורב לחייב | אחרי שקיבל הודעה על אי תשלום | ערב רק לסכום הנקוב, ונהנה מחובת גילוי והודעות |
| ערב מוגן | ערב יחיד שסכום הערבות שלו מתחת לתקרה שבחוק | רק אחרי פסק דין נגד החייב ואישור רשם ההוצאה לפועל שמוצו ההליכים | מיצוי הליכים מול החייב, וחלוקה שווה בין הערבים |
התקרה של ערב מוגן קבועה בסעיף 19, והיא צמודה למדד ומתעדכנת פעמיים בשנה, ב-1 בינואר וב-1 ביולי. בנוסח החוק המפורסם היום, ערב יחיד מוגן הוא מי שבחוזה הערבות שלו נקוב סכום שאינו עולה על ₪89,311.66, או סכום שאינו עולה על ₪744,263.82 כשההלוואה נועדה לרכישת דירה למגורי החייב, ילדיו הבגירים או הוריו. בגלל העדכון התקופתי, את הסכום המדויק בודקים לפי הנוסח שבתוקף, ולא לפי מספר שהופיע במאמר ישן.
ערב רגיל, הנושה חייב לפנות קודם לחייב
זו ההגנה הבסיסית ביותר, והיא חלה על כל ערב, גם על בן זוג או שותף. הדרישה מהחייב לא חייבת להיות הליך משפטי מלא, אבל היא חייבת לקרות לפני שפונים לערב. נושה שקפץ ישר לערב בלי לפנות לחייב, ולא בגלל אחד החריגים, פעל שלא לפי החוק, וזו טענה שאפשר להעלות כבר בתגובה הראשונה.
ויתור של הערב
בחוזי ערבות רבים יש סעיף שבו הערב מוותר מראש על הדרישה מהחייב. אצל ערב רגיל ויתור כזה תקף, ולכן קוראים את החוזה.
צו נגד החייב
אם ניתן נגד החייב צו קבלת נכסים או צו פירוק, ובימינו גם צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון, הנושה רשאי לפנות ישר לערב.
החייב אינו בהישג יד
חייב שמת, שנמצא מחוץ לישראל, או שהדרישה ממנו כרוכה בקשיים מיוחדים, פותח לנושה את הדרך לערב.
אין חריג
אם אף אחד מהמצבים האלה לא מתקיים, הנושה צריך להראות שדרש קודם מהחייב. בלי זה הדרישה מהערב מוקדמת.
לצד הסדר הזה, החלק הכללי של החוק נותן לכל ערב עוד כמה הגנות שכדאי להכיר. אם החוב שהחייב חייב הוקטן, בהסכם או בוויתור של הנושה, הערב מופטר באותה מידה. אם החוב הוגדל בהסכם בין החייב לנושה, ההגדלה לא מחייבת את הערב. אם נעשה בחיוב שינוי אחר, הערב יכול לבחור להמשיך כמו קודם או לבטל את ערבותו אם מדובר בשינוי יסודי שפוגע בזכויותיו. ואם הנושה עצמו גרם לכך שהחוב לא שולם, או גרם לאובדן בטוחה שהבטיחה את החוב, הערב מופטר, במקרה השני עד גובה הנזק.
יש גם עניין אחד שמפתיע ערבים רבים. כשיש כמה ערבים רגילים לאותו חוב, כל אחד מהם אחראי יחד ולחוד לחוב כולו, כלומר הנושה יכול לדרוש את כל הסכום מאחד מהם. ההבדל הזה בין ערב רגיל לערב מוגן, שאצלו החוב מתחלק בחלקים שווים, הוא לפעמים ההבדל בין דרישה על כל החוב לדרישה על חלק ממנו.
ערב להלוואה בבנק, ההגנות של ערב יחיד
מי שחתם כערב להלוואה בבנק או בחברת אשראי הוא בדרך כלל ערב יחיד, וכאן ההגנות מתרחבות מאוד. ההגנה הראשונה היא הסכום. לפי סעיף 21 לחוק הערבות, ערב יחיד ערב רק לסכום שנקוב בחוזה הערבות, ואם בחוזה לא נקוב סכום קצוב, הוא פטור מערבותו. ערבות פתוחה, בלי תקרה, אינה מחייבת ערב יחיד. מעבר לסכום הנקוב, הוא חייב רק בתוספות שמפורטות בסעיף 25, הפרשי הצמדה וריבית שלא עולים על מה שסוכם עם החייב, הוצאות שקבע בית המשפט או ראש ההוצאה לפועל, וריבית פיגורים מוגבלת.
ההגנה השנייה היא חובת הגילוי בסעיף 22 לחוק הערבות. לפני החתימה הנושה חייב לגלות לערב יחיד את סכום הקרן שבחוזה עם החייב, את שיעור הריבית השנתי, את תקופת ההלוואה ומועדי הפירעון, את דרך השינוי של ריבית משתנה, את ההצמדה, את ריבית הפיגורים, וגם אם הוא ערב יחיד או ערב מוגן, כמה ערבים יש וחלקו היחסי, והאם מדובר בחוב קיים או בחוב שמחליף חוב קיים.
מה שהופך את חובת הגילוי לכלי אמיתי הוא סעיף 23, שקובע מה קורה כשהנושה לא גילה. לא גילה את סכום הקרן, והיה פער משמעותי בין סכום הערבות לסכום ההלוואה, הערב פטור. לא גילה את שיעור הריבית, הערב משלם לפי שיעור הריבית המינימלי המקובל בחוזים מאותו סוג. לא גילה שהוא ערב יחיד או מוגן, או שזו ערבות לחוב קיים, הערב פטור. ההגנה הזו לא חלה על פרט שהנושה מוכיח שהערב ידע. לכן אחד הדברים הראשונים שעושים הוא לבקש את כל המסמכים מהחתימה ולבדוק מה בדיוק נמסר.
מה שחתמתם עליו לא תמיד גובר
סעיף 32 לחוק הערבות קובע שכל תנאי בחוזה שגורע מההגנות של ערב יחיד, ושאינו לטובתו, בטל. סעיף בחוזה שבו הערב מוותר על חובת הגילוי, על ההודעות או על התקרה פשוט לא תקף, גם אם הוא חתום. הוויתור על דרישה מוקדמת מהחייב תקף אצל ערב רגיל, לא אצל ערב יחיד.
ההגנה השלישית היא עותק מהחוזה. לפי סעיף 24 לחוק הערבות, נושה שעומד לחתום עם ערב יחיד חייב למסור לו עותק מחוזה הערבות, לתת לו הזדמנות סבירה לעיין בו לפני החתימה, ולמסור לו עותק חתום אחריה. ובכל זמן, לבקשת הערב, הנושה חייב למסור לו גם עותק מהחוזה שבינו לבין החייב. זו זכות שכדאי לממש מיד, כי בלי שני החוזים אי אפשר לבדוק אף אחת מההגנות. בכל תיק ערבות שמגיע למשרד שלנו, אנחנו מבקשים את שני החוזים כבר בפנייה הראשונה לנושה.
הודעה לערב ופירעון מוקדם, 90 יום ו-15 יום
הרעיון מאחורי סעיף 26 לחוק הערבות פשוט. ערב שיודע בזמן שהחייב הפסיק לשלם יכול לפעול, לדבר עם החייב, לשלם את הפיגור לפני שהוא תופח, או לבדוק את מצבו. ערב שמגלה את הבעיה אחרי שנה, כשהחוב כבר הוכפל בריבית פיגורים, נפגע. לכן החוק מחייב את הנושה להודיע לערב יחיד בדואר רשום, לפי הכתובת שהערב מסר, בתוך 90 יום מהיום שבו החייב היה צריך לשלם. נושה שלא הודיע לא מאבד את כל הערבות, אבל הערב מופטר עד גובה הנזק שנגרם לו בגלל האיחור.
יש לזה גם השלכה כספית ישירה. לפי סעיף 25, ערב יחיד חייב בריבית פיגורים רק על התקופה שמתחילה 15 יום אחרי שקיבל את ההודעה, ושיעורה מוגבל לארבע נקודות אחוז מעל הריבית שנקבעה בחוזה עם החייב. כלומר, ריבית פיגורים שנצברה לפני שהערב בכלל ידע על הפיגור, לא אמורה להיות מוטלת עליו.
החייב מפסיק לשלם
מהמועד שבו התשלום היה צריך להיפרע מתחיל מניין 90 הימים להודעה לערב.
הודעה בדואר רשום לערב
ההודעה צריכה לפרט גם את זכויות הערב לפרוע בתשלומים ואת ההגנות של ערב מוגן.
הודעה על פירעון מוקדם
לפני העמדת כל ההלוואה לפירעון, לפחות 15 יום מראש. בלי ההודעה, הערב אינו חייב בפירעון המוקדם.
הבחירה של הערב
בתוך 15 יום מקבלת ההודעה הערב יכול להודיע שהוא מעדיף לפרוע בתשלומים, לפי לוח הסילוקין של החייב.
הזכות האחרונה בשרשרת הזו היא אחת החשובות ביותר בפועל. הלוואה שהועמדה לפירעון מיידי הופכת סכום חודשי נסבל לסכום אחד גדול. סעיף 26 מאפשר לערב יחיד להודיע, בתוך 15 יום מקבלת ההודעה, שהוא רוצה לפרוע את ההלוואה בתשלומים, לפי תנאי ההלוואה ולוח התשלומים שנקבעו בחוזה עם החייב. ערב שלא ידע על הזכות הזו ולא הודיע בזמן, מאפשר לנושה לדרוש ממנו את הכל בבת אחת.
קיבלתם הודעה מהבנק כערבים
הימים שאחרי ההודעה קובעים אם תשלמו את הכל בבת אחת או בתשלומים, ואם בכלל. שלחו לנו את המכתב ואת חוזה הערבות, ונבדוק איתכם מה הנושה היה חייב לעשות ומה עדיין פתוח.
ערב מוגן, חוק הערבות ומיצוי הליכים מול החייב
זו ההגנה החזקה ביותר שיש לערב מפני מימוש ערבות מוקדם, וזו הסיבה שכדאי לבדוק כבר בהתחלה אם אתם ערבים מוגנים. הנושה לא יכול רק לשלוח לחייב מכתב ואז לפנות אליכם. הוא צריך לתבוע את החייב, לזכות בפסק דין, לפתוח נגדו תיק בהוצאה לפועל, לנקוט בתיק את ההליכים האפשריים, ולקבל מהרשם אישור שההליכים מוצו. סעיף 27 מגדיר הגשת תובענה בצורה רחבה, כך שגם דרישת תשלום מהערב, קיזוז מחשבון שלו או מימוש בטוחה שהוא נתן נכללים באיסור.
כשהחוב מובטח בדירת המגורים של החייב, הדרישה כוללת גם הליכים למימוש משכנתא על דירת מגורים או משכון על זכויות בדירה, ככל שהם סבירים בנסיבות. משמעות הדבר היא שבנק שמחזיק משכנתא על דירת החייב לא יכול לבחור לפנות לערב המוגן במקום להתמודד עם מימוש הדירה. עד שהמסלול מול החייב לא מוצה, הערב המוגן נשאר מחוץ לתמונה.
יש כמה חריגים, וגם הם מוגדרים. הנושה רשאי לתבוע ערב מוגן בלי מיצוי הליכים כשהחייב נפטר, הוכרז פסול דין, ניתן נגדו צו כינוס נכסים או שיצא מהארץ לצמיתות. כשהחייב הוא חברה, החריג הוא צו כינוס נכסים או צו פירוק נגדה. ואם החוב מובטח במשכנתא או במשכון, גם החריג הראשון חל רק אם בית המשפט או ראש ההוצאה לפועל קבעו שנעשו מאמצים סבירים לאתר את החייב או לממש את הבטוחה.
עוד שתי הגנות חלות רק על ערבים מוגנים. לפי סעיף 29, כשיש כמה ערבים מוגנים, הם חייבים כלפי הנושה בחלקים שווים ולא כל אחד על כל החוב, ואם יש לאותו חוב גם ערבים שאינם מוגנים, החלק של כל ערב מוגן מחושב לפי מספר כל הערבים. ולפי סעיף 27, כשהנושה תובע את החייב, הוא חייב להודיע על כך לכל ערב מוגן, והערב רשאי להצטרף להליך. מי שמגלה שהנושה תבע את החייב בלי להודיע לו, צריך לבדוק את ההשלכות של זה מיד.
קיבלתם מכתב דרישה כערב, מה עושים
כשערב פונה אלינו עם מכתב כזה, הדבר הראשון שאנחנו עושים הוא לעצור את הלחץ ולבקש את המסמכים, כי מימוש ערבות נבחן מתוך הניירות ולא מתוך הדרישה. שתי תגובות אינסטינקטיביות עולות לערבים ביוקר. הראשונה היא תשלום מהיר כדי לסגור את העניין, לפני שבדקו אם בכלל חייבים, וכמה. השנייה היא להניח את המכתב בצד ולקוות שהחייב יסדר. תשלום מהיר מוותר בפועל על טענות שאולי היו מפחיתות את החוב, והתעלמות מאפשרת לנושה להמשיך בהליכים בלי תגובה. הדרך הנכונה נמצאת באמצע, בדיקה מסודרת וקצרה, ואז החלטה.
מבקשים את כל המסמכים
עותק מחוזה הערבות ומהחוזה בין הנושה לחייב, וכן העתקי ההודעות ששלח הנושה ומועדי המשלוח שלהן.
מזהים את סוג הערב
מי הנושה, מה הקשר לחייב, ומה הסכום הנקוב בחוזה. מכאן נגזרות ההגנות שחלות.
בודקים את הסדר
האם הנושה דרש קודם מהחייב, ואצל ערב מוגן האם יש פסק דין ואישור רשם על מיצוי הליכים.
בודקים את הסכום
האם הדרישה חורגת מהסכום הנקוב, ואם ריבית הפיגורים חושבה מהמועד הנכון ובשיעור המותר.
מחליטים על הצעד
התנגדות, משא ומתן על הסדר, פריסה לתשלומים, או תשלום. לכל אחד יש מועדים משלו.
במקביל לבדיקה המשפטית כדאי לברר מה מצבו של החייב. לפעמים החייב פשוט לא יודע שהנושה פנה לערב, או שהוא נמצא באמצע הליך שמשפיע על הערבות, כמו הליך חדלות פירעון. ולפעמים דווקא שיחה בין החייב, הערב והנושה מובילה להסדר חוב מול הבנק המלווה שסוגר את העניין לכולם בתנאים טובים יותר מתביעה. הסדר כזה שווה בדיקה במיוחד כשיש לערב טענות שמחלישות את הדרישה, כי אז גם לנושה יש סיבה לסגור.
אם המכתב הגיע מלשכת ההוצאה לפועל ולא מהבנק עצמו, השעון כבר רץ ומועדי התגובה קצרים. במקרה כזה אפשר גם לבדוק את התיק באזור האישי של רשות האכיפה והגבייה, וכאן מוסבר איך עושים בדיקת חוב בהוצאה לפועל, כדי לראות מה נרשם נגדכם ולהחליט במהירות על הצעד הבא. מי שאין לו יכולת לשלם סכום גדול בבת אחת יכול לבדוק גם איך מבקשים צו תשלומים בהוצאה לפועל שמותאם ליכולת שלו.
מכתב דרישה לערב, לפני שמשלמים
בדיקה קצרה של חוזה הערבות ושל ההודעות יכולה לשנות את גובה הדרישה. שלחו את המכתב, ונגיד לכם איזה ערב אתם ואילו טענות פתוחות בפניכם.
ערבות על שטר חוב או שיק, ההליך בהוצאה לפועל
בערבות רגילה, שנחתמה בחוזה ערבות, הנושה צריך לתבוע את הערב בבית משפט. בערבות על שטר, כמו שטר חוב שבנקים וחברות מימון מבקשים לצרף להלוואה, או ערבות בכתב לשיקים מסוימים שהחייב מסר, הדרך קצרה יותר, והנושה מגיש את השטר לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. מכאן שהמכתב הראשון שהערב מקבל הוא לפעמים כבר אזהרה מהלשכה.
בשלב הזה ההגנה היא התנגדות, ומי שרוצה להבין את המסגרת יכול לקרוא על חוק ההוצאה לפועל והכללים לביצוע שטרות. ההתנגדות מוגשת ללשכה, והיא מעבירה את הדיון לבית המשפט שיכריע אם הנושה רשאי לגבות מהערב. מי שרוצה להבין את השלבים יכול לקרוא איך מגישים התנגדות לביצוע שטר. נקודה חשובה לערב יחיד, סעיף 31 לחוק הערבות קובע שההגנות של ערב יחיד חלות על אף האמור בסעיף 57 לפקודת השטרות. כלומר, העובדה שהערבות נחתמה על שטר לא מוחקת את התקרה, את חובת הגילוי ואת ההודעות שהחוק מחייב.
הדבר נכון גם לגבי שיקים חוזרים שנחתמו בערבות. מי שחתם כערב על שיקים של אחר, ושיקים אלה חזרו, עשוי לקבל אזהרה מהלשכה לצד החייב. גם כאן בודקים את הנוסח שעליו חתם, את זהות הנושה ואת מועדי ההודעות, לפני שמחליטים אם להתנגד.
חוק הערבות בשכירות ובהלוואה פרטית
ערבים לחוזה שכירות מניחים לא פעם שהם מוגנים בדיוק כמו ערב להלוואה בבנק. בדרך כלל זה לא כך. משכיר דירה אינו מי שנותן הלוואות במהלך עסקיו הרגיל, ולכן הוא אינו נושה לפי ההגדרה בסעיף 19, והפרק על ערב יחיד לא חל. אותו דבר נכון להלוואה בין חברים או בני משפחה, שבה המלווה הוא אדם פרטי שלא עוסק בהלוואות.
זה לא אומר שהערב בשכירות חסר הגנה. החלק הכללי של החוק חל עליו במלואו. הערב לא חייב יותר מהשוכר עצמו, כל טענה של השוכר כלפי המשכיר, למשל על ליקויים בדירה או על קיזוז מהפיקדון, עומדת גם לערב, והמשכיר צריך לדרוש קודם מהשוכר, אלא אם הערב ויתר על כך בחוזה. ואם המשכיר והשוכר הגדילו ביניהם את החיוב, למשל הסכימו על הארכה בשכר דירה גבוה יותר, ההגדלה לא מחייבת את הערב.
בהלוואה פרטית ובערבויות מסחריות בין עסקים, הדרך לגבייה מהערב היא בדרך כלל תביעה בבית משפט, ובחוב קצוב לעיתים גם בתביעה שמוגשת ישר ללשכת ההוצאה לפועל, שנקראת תביעה על סכום קצוב. גם כאן יש לערב זמן מוגבל להגיש התנגדות, ולכן לא משאירים מכתב כזה בלי תגובה.
כשהחייב בחדלות פירעון, מה קורה לערב
זה מצב שמפתיע ערבים לא פעם, כי בהתחלה הוא נראה כמו חדשות טובות. החייב הודיע שהוא נכנס להליך חדלות פירעון, והנושים מפסיקים לרדוף אחריו. אבל בדיוק אז החוק מתיר לנושה לפנות לערב בלי לחכות. סעיף 8 מתיר זאת לגבי ערב רגיל כשניתן נגד החייב צו קבלת נכסים או צו פירוק, וסעיף 27 קובע חריג דומה גם לערב מוגן כשניתן נגד החייב צו כינוס נכסים, או צו פירוק כשהחייב הוא חברה.
חשוב גם לא להניח מה יקרה בסוף ההליך. הערבות היא התחייבות של הערב עצמו כלפי הנושה, והשאלה מה נשאר ממנה אחרי שהחייב מסיים את ההליך נבדקת לפי המסמכים ולפי ההחלטות בהליך, ולא לפי ההנחה שהכל נסגר יחד. מי שרוצה להבין את המשמעות של ההפטר עבור החייב יכול לקרוא על זכויות לאחר קבלת הפטר חלוט, ועל מה כולל הפטר חובות. להליך של החייב יש מועדים משלו, ולכן את הבדיקה עושים בזמן ולא אחרי שהגיעה דרישה.
וכשהחייב הוא חברה, השאלה מורכבת יותר. מי שערב לחובות של חברה ואינו בעל עניין בה, למשל קרוב משפחה של הבעלים, עשוי להיות ערב יחיד, ואילו בעל המניות עצמו אינו כזה. במדריך מה קורה כשחברה חדלת פירעון מוסבר מה עובר על החברה בהליך, ומשם אפשר להבין מתי הנושים יפנו לערבים.
ומה אם הערב עצמו לא יכול לשלם? ערבות שמומשה הופכת לחוב של הערב, ומי שהחובות שלו, כולל הערבות, גדולים מיכולתו, יכול לבחון הסדר עם הנושים בליווי של עורך דין להסדר חובות, או הליך משלו. במצב כזה כדאי להתייעץ עם עורך דין חדלות פירעון שיבחן את כל התמונה, ולא רק את הערבות.
החייב שלכם נכנס להליך חדלות פירעון
זה הרגע שבו הנושים פונים לערבים. בואו נבדוק מה מצב הערבות שלכם, אילו טענות פתוחות, ואיך מגיבים לפני שמגיעה דרישה.
ביטול ערבות, מתי אפשר להשתחרר
ערבים רבים מחפשים דרך לצאת מערבות עוד לפני שמשהו השתבש, למשל אחרי שנפרדו מהשותף או התרחקו מהחבר שבשבילו חתמו. סעיף 15 לחוק הערבות מאפשר זאת בערבות לחיוב עתיד לבוא, למשל ערבות למסגרת אשראי שעוד לא נוצלה. הערב שולח הודעה בכתב לנושה, ומאותו רגע הוא לא ערב לחובות חדשים. אם הנושה נגרם לו נזק בגלל הביטול, הערב צריך לפצות אותו, ואם הערבות ניתנה בהסכמת החייב, צריך גם לתת לחייב הודעה מראש.
ערבות להלוואה שכבר ניתנה היא עניין אחר. הכסף כבר יצא, והנושה הסתמך על הערבות כשנתן אותו. כאן הדרך לצאת היא בדרך כלל בהסכמה, למשל החלפת הערב בערב אחר או בבטוחה אחרת שהנושה מקבל, או פירעון של יתרת ההלוואה. בנוסף, כפי שראינו, שינוי יסודי בחיוב שנעשה בין החייב לנושה בלי הערב, מאפשר לו לבחור לבטל את ערבותו. מי שמחפש ביטול ערבות להלוואה צריך לכן לבדוק קודם מה השתנה בהלוואה מאז שחתם.
ערב ששילם, איך חוזרים אל החייב
מימוש ערבות לא הופך את החוב לשלכם לתמיד. לפי סעיף 9, מי ששילם כערב, כשהערבות ניתנה בהסכמת החייב, זכאי לחזור על החייב ולהיפרע ממנו את כל מה ששילם, יחד עם הוצאות סבירות שהוציא בגלל הערבות וריבית מיום התשלום. לפי סעיף 12, אם החוב היה מובטח גם בשעבוד על נכס של החייב, השעבוד עובר לטובת הערב אחרי ששילם, כדי להבטיח את הזכות הזו.
לערב מוגן יש יתרון נוסף. לפי סעיף 28, ערב מוגן ששילם את ערבותו, כולה או חלקה, יכול להמשיך בהליכי הגבייה שהנושה פתח נגד החייב, במקום לפתוח הכל מחדש. יש ערבים שמוותרים על הזכות הזו בגלל הקשר האישי עם החייב, אבל כדאי לדעת שהיא קיימת, ולשמור את כל אישורי התשלום. מי שצריך ליווי בגבייה מהחייב יכול לפנות לעורך דין חובות שמכיר את שני הצדדים של התיק.
שאלה אחרונה שעולה הרבה היא חובות לבנקים של בני משפחה. כשהחייב הוא בן משפחה קרוב שנקלע לקשיים, לפעמים עדיף לבנות מסלול משותף מול הבנק לפני שמגיעים למימוש הערבות. במדריך על חובות לבנקים מוסבר איך בנקים מתנהלים מול חוב בפיגור, ומה אפשר להציע להם בכל שלב.
שאלון, איזה ערב אתם לפי חוק הערבות
שאלון קצר, מה מצב הערבות שלכם
בחרו את המשפט שהכי מתאר את המצב, ותקבלו את הצעד הראשון שמתאים לו
כנראה ערב יחיד, ואולי מוגן
בודקים את הסכום שבחוזה מול התקרה, את מה שהבנק גילה לפני החתימה ואת ההודעות. אם אתם ערבים מוגנים, הבנק צריך פסק דין ומיצוי הליכים מול החייב לפני שהוא פונה אליכם.
המועד להתנגדות כבר רץ
בערבות על שטר הנושה פונה ישר ללשכה. בודקים מיד את הנוסח, את זהות הנושה ואת ההגנות של ערב יחיד, ומחליטים על התנגדות בתוך המועד.
ערבות רגילה, עם הגנות בסיסיות
בודקים אם הנושה דרש קודם מהחייב, אם החיוב הוגדל בלי הסכמתכם, ואילו טענות של החייב עומדות גם לכם.
פועלים לפני שהדרישה מגיעה
הצו נגד החייב פותח לנושה את הדרך אליכם. בודקים את סוג הערבות, את האפשרות להגיש תביעת חוב בהליך ואת הסיכוי להסדר.
בודקים אם החיוב כבר נוצר
ערבות לחיוב עתידי מבטלים בהודעה בכתב. ערבות להלוואה שכבר ניתנה דורשת הסכמה, החלפת ערב או בדיקה אם החיוב שונה בלי הסכמתכם.
עו״ד עופר מצליח
בוגר משפטים (LL.B) מהמסלול האקדמי המכללה למנהל, ומגשר מוסמך מטעם המרכז לגישור נווה צדק. התמחה במשרד הררי טויסטר, וניהל את מחלקת חדלות הפירעון במשרד עו״ד רון סמוראי. טיפל במאות תיקי חדלות פירעון, ומלווה חייבים וערבים בהוצאה לפועל, בהסדרי חוב מול בנקים ובהתנגדויות לביצוע שטר.
שאלות ותשובות על חוק הערבות
מה אומר חוק הערבות בקצרה
החלק הכללי של החוק חל על כל ערב, ולפיו הערב אינו חייב יותר מהחייב, כל טענה של החייב עומדת גם לו, והנושה צריך לדרוש קודם מהחייב. החלק השני חל על ערב פרטי שחתם לטובת מי שנותן הלוואות במהלך עסקיו הרגיל, ומוסיף תקרת סכום, חובת גילוי, הודעות בזמן, ולערב מוגן גם מיצוי הליכים מול החייב לפני כל פנייה אליו. על פי נוסח החוק באתר נבו, התקרה של ערב מוגן עומדת היום על ₪89,311.66, וההגנות לערב יחיד מרוכזות בסעיפים 18 עד 32.
מה ההבדל בין ערב רגיל, ערב יחיד וערב מוגן
לפי סעיף 19 לחוק הערבות, התקרה של ערב מוגן בנוסח המפורסם היום היא סכום שאינו עולה על ₪89,311.66, או ₪744,263.82 כשההלוואה נועדה לרכישת דירה למגורי החייב, ילדיו הבגירים או הוריו. הסכומים צמודים למדד ומתעדכנים ב-1 בינואר וב-1 ביולי של כל שנה, ולכן בודקים את הנוסח שבתוקף. ההבדל המעשי גדול, ערב רגיל יכול להיתבע אחרי דרישה מהחייב, ואילו ערב מוגן רק אחרי פסק דין נגד החייב ומיצוי הליכים. על פי הסיכום באתר כל-זכות, ההגנות של ערב יחיד חלות רק כשמתקיימים כל חמשת התנאים הראשונים, ותקרת הסכום היא שהופכת אותו לערב מוגן.
האם הבנק יכול לפנות לערב לפני החייב
יש חריגים. אצל ערב רגיל הנושה רשאי לפנות ישר לערב אם הערב ויתר בחוזה על הדרישה מהחייב, אם ניתן נגד החייב צו קבלת נכסים או צו פירוק, או אם החייב מת, נמצא מחוץ לישראל או שהדרישה ממנו כרוכה בקשיים מיוחדים. אצל ערב מוגן החריגים מצומצמים יותר, והוויתור בחוזה אינו תקף, כי לפי סעיף 32 תנאי שגורע מההגנות של ערב יחיד בטל. על פי הסיכום באתר כל-זכות, אצל ערב מוגן, שסכום ערבותו עד ₪89,311.66, נדרשים ארבעה שלבים לפני הפנייה אליו, תביעה נגד החייב, פסק דין, הליכי הוצאה לפועל ואישור שהם מוצו.
מה קורה אם הבנק לא הודיע לערב שהחייב לא משלם
בנוסף, ערב יחיד חייב בריבית פיגורים רק על התקופה שמתחילה 15 יום אחרי שקיבל את ההודעה, ובשיעור שלא עולה על ארבע נקודות אחוז מעל הריבית שבחוזה עם החייב, כך קובע סעיף 25. כלומר, ריבית פיגורים שנצברה לפני שהערב ידע על הפיגור לא אמורה להיות מוטלת עליו. לכן אחד הדברים הראשונים שבודקים הוא מתי בדיוק נשלחה ההודעה, ומתי החייב הפסיק לשלם. על פי סעיף 26(ה) לחוק הערבות, בנוסחו באתר נבו, ההודעה נשלחת בדואר רשום לכתובת שהערב מסר לנושה, ותוספת ריבית הפיגורים מוגבלת ל-4 נקודות אחוז (4%) מעל הריבית המקורית.
האם ערב חייב לשלם את כל ההלוואה בבת אחת
לפי סעיף 26, אם הנושה לא שלח את ההודעה מראש, הערב היחיד אינו חייב בפירעון המוקדם. אם ההודעה נשלחה והערב הודיע בתוך 15 יום שהוא רוצה לפרוע בתשלומים, הוא ממשיך לשלם לפי תנאי ההלוואה המקוריים. ערב שלא הודיע בזמן מאפשר לנושה להעמיד את כל ההלוואה לפירעון מיידי, ולכן חשוב לפעול מיד כשמגיע מכתב כזה. על פי הסיכום באתר כל-זכות, ערב שלא הודיע על רצונו לפרוע בתשלומים בתוך 15 יום מקבלת ההודעה, מאפשר לנושה לדרוש ממנו 100% מיתרת ההלוואה בפעם אחת.
האם אפשר לבטל ערבות להלוואה
סעיף 15 לחוק הערבות מאפשר ביטול של ערבות לחיוב עתיד לבוא, וסעיף 5 מאפשר לערב לבטל את ערבותו אם החייב והנושה שינו ביניהם את החיוב בשינוי יסודי שפוגע בזכויותיו. בהלוואה שכבר ניתנה, הדרכים המקובלות הן החלפת הערב בערב אחר או בבטוחה אחרת שהנושה מקבל, או פירעון היתרה. לפני כל פנייה לנושה כדאי לבדוק מה השתנה בהלוואה מאז החתימה. על פי סעיף 15 לחוק הערבות, בנוסחו באתר נבו, הביטול נעשה בהודעה בכתב לנושה. דוגמה להמחשה, ערבות למסגרת אשראי של ₪50,000 שעוד לא נוצלה ניתנת לביטול לגבי חובות חדשים, ואם הערבות ניתנה בהסכמת החייב והערב ביטל בלי לתת לו הודעה זמן סביר מראש, עליו לפצות את החייב על הנזק.
האם חוק הערבות חל על ערבות בשכירות
גם ערב רגיל לשכירות מוגן. הוא אינו חייב יותר מהשוכר, כל טענה של השוכר כלפי המשכיר עומדת גם לו, המשכיר צריך לדרוש קודם מהשוכר אלא אם הערב ויתר על כך, והגדלה של החיוב בין המשכיר לשוכר, למשל הארכה בשכר דירה גבוה יותר, אינה מחייבת את הערב. כדאי לקרוא את נוסח הערבות שבחוזה השכירות, כי שם נקבע לרוב גם הסכום והתקופה. על פי הסיכום באתר כל-זכות, ערבות לשיקים או על שטר חוב נגבית דרך לשכת ההוצאה לפועל, וכל ערבות אחרת נתבעת בבית משפט השלום, או בבית המשפט המחוזי כשהסכום עולה על ₪2.5 מיליון.
מה קורה לערב כשהחייב נכנס להליך חדלות פירעון
סעיף 8 לחוק הערבות מתיר פנייה ישירה לערב רגיל כשניתן נגד החייב צו קבלת נכסים או צו פירוק, וסעיף 27 קובע חריג דומה לערב מוגן כשניתן נגד החייב צו כינוס נכסים, או צו פירוק כשהחייב הוא חברה. ההליך של החייב לא סוגר מעצמו את הערבות, והשאלה מה נשאר ממנה נבדקת לפי המסמכים וההחלטות בהליך. במקביל כדאי לבדוק אם אפשר להגיע להסדר שמשרת גם את הערב. על פי סעיף 27(ב) לחוק הערבות, בנוסחו באתר נבו, החריג חל גם על ערב מוגן שערב לסכום של ₪89,311.66 או פחות, וכשהחוב מובטח במשכנתא הוא חל רק אם נקבע שנעשו מאמצים סבירים לממש את הבטוחה.
האם ערב יכול לתבוע את החייב אחרי ששילם
אם החוב היה מובטח גם בשעבוד על נכס של החייב, השעבוד עובר לטובת הערב אחרי ששילם, כך קובע סעיף 12. ערב מוגן ששילם יכול לפי סעיף 28 להמשיך בהליכי הגבייה שהנושה פתח נגד החייב, במקום לפתוח הליך חדש. כדי לממש את הזכויות האלה שומרים כל אישור תשלום, ואת ההתכתבות עם הנושה ועם החייב. על פי סעיף 9 לחוק הערבות, בנוסחו באתר נבו, הריבית מחושבת לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א-1961. דוגמה להמחשה, ערב ששילם ₪20,000 במקום החייב זכאי לגבות ממנו ₪20,000, בתוספת הוצאות סבירות וריבית.
כמה משלם כל ערב כשיש כמה ערבים מוגנים
ובכל מקרה, ערב מוגן אינו חב מעבר לסכום שנקוב בחוזה הערבות שלו, גם אם החלק השווה שלו גבוה יותר. זה שונה מערבים רגילים, שאחראים לפי סעיף 13 יחד ולחוד, כלומר הנושה יכול לדרוש מכל אחד מהם את מלוא החוב. ההבדל הזה הוא לעיתים ההבדל בין דרישה על כל ההלוואה לדרישה על חלק ממנה, ולכן חשוב לזהות את סוג הערב כבר בהתחלה. על פי סעיף 29 בנוסח החוק באתר נבו, כשיש שני ערבים מוגנים בלבד, כל אחד מהם חב ב-50% מהחוב, בכפוף לתקרת הסכום שבחוזה שלו.
קיבלתם דרישה כערבים, בואו נבדוק את הערבות
חוק הערבות נותן לערב הגנות של ממש, אבל רובן נבדקות מתוך המסמכים ותלויות במועדים. במשרד עו״ד עופר מצליח נעבור איתכם על חוזה הערבות, על ההודעות ששלח הנושה ועל מצב החייב, ונבנה את התגובה הנכונה, התנגדות, הסדר או פריסה. אנחנו זמינים בימים ראשון עד חמישי בין 08:30 ל-19:30, וביום שישי בין 08:00 ל-12:00.
